ללא הגבלה - אתר החדשות המרכזי לנכויות ומוגבלויות - גילי רוזן כץ 05-03-2017
1
ללא הגבלה
אתר החדשות  המרכזי  לנכויות ומוגבלויות
טל': 08-659-18-01      פקס: 153-54-712-64-59
   
1
כניסת כתבים    |    רישום לאינדקס    |    צור קשר
1
   בקרוב !
הפורום הבינלאומי למען בעלי חיים עם מוגבלויות

The International Forum for Disabled Animals
 
אוכל ותזונה   |    בריאות ונפש    |    בארץ    |    התנדבות וקהילה    |    משפט    |    ספורט    |    רפואה משלימה    |    האינדקס המרכזי    |     מערכת החדשות: 08-659-18-01 
 עמותות וארגונים  |  מחלקות רווחה בכל הארץ  |  הספריה לעיוורים  |  טפסים-המוסד לביטוח לאומי  |  מדריכים-המוסד לביטוח לאומי  |  סיכוי שווה  |  עת לעשות   |   המייל האדום
בארץ

ספר חדש: הרואה ואינו נראה - מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות

"ביישנים נוטים לדיכאון ולאובדנות. ביישניות עלולות ליפול קורבן להטרדות מיניות מתמשכות"


מערכת, 05/03/2017, צילום: סיון צרפתי דרעי
 


 
'הרואה ואינו נראה - מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות' הינו ספר חדש החושף את ממדי תופעת הביישנות והחרדה החברתית ואת הדרכים לאבחון והתמודדות עימן. מחבר הספר גילי רוזן-כץ, פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי המתמחה בטיפול בחרדה חברתית ובביישנות  - מעיד על עצמו כי גם הוא סובל מהתופעה הקשה.
על פי המחקר כ-13%-7% מכלל האוכלוסייה סובלים מחרדה חברתית, המתאפיינת בלחץ וחרדה קשים לקראת, ובמהלך כל סיטואציה חברתית. כ-50% מהאוכלוסייה סובלים מביישנות קשה בסיטואציות מסוימות  – כשרמת החרדה בהן משתנה.
"ביישנות בדרך כלל מתרחשת במצבים פחות מוכרים, אם בסביבה חדשה או בדרישות או סיטואציות זרות לנו, אם כי במקרים קיצוניים היא עלולה לקרות גם במצבים ויחסים עם אנשים מוכרים" אומר רוזן-כץ. "הביישנים מנסים להתמודד עם אי הנוחות דרך הימנעות מאותם מצבים, אך כך בדיוק הביישנות מנציחה את עצמה - ובכך עוסק הספר, איך אנחנו מקבעים את הביישנות על פני התמודדות יעילה ואיך נוכל לשחרר עצמנו מהסבל הכרוך במעגל הקסמים הזה".
לדבריו בעיית הביישנות לא זכתה מעולם ליחסי ציבור טובים, והיא נחבאת אל הכלים בהרבה לעומת בעיית ההיפראקטיביות (ADHD) ממנה סובלת אוכלוסייה הקטנה בהרבה מהיקף הסובלים מביישנות וחרדה חברתית.
אך המחירים של הביישנות כבדים. ילד ביישן ינסה להימנע מכל מגע חברתי, החל מההסעה לבית הספר, דרך פעילות בהפסקות, יימנע מלהתפנות בשירותי בית הספר, יסרב לצאת לטיולים שנתיים ויתקשה בפיתוח יחסים רומנטיים. לדברי רוזן-כץ להבדיל מסכיזואידים – הביישנים משתוקקים בכל מאודם לחברה ולקשר – אבל לא מסוגלים להתגבר על הקושי הכרוך בהשגתו.
"למעשה, לרוב הביישנים אין כמעט חברים – ורבים מהם סובלים מבידוד חברתי בלתי נסבל" אומר רוזן-כץ. "ביישנים רבים נושרים ממסגרות חינוכיות, מתקשים בשירותם הצבאי, ונותרים מאחור בקריירה ובזוגיות – מפני שסיטואציות החברתיות ההכרחיות במסלולים הללו פשוט מהוות בשבילם משוכות בלתי עבירות".
לדבריו, הבעיה העיקרית היא שאין אבחון מסודר של התופעה, ושמערכת החינוך כלל איננה ערוכה להתמודדות עם התופעה.
רוזן-כץ מטפל כבר עשרות שנים בביישנים, בשלל התפקידים אותם מילא בשירות הרווחה, בצה"ל ובשוק הפרטי. הוא פיתח שיטת טיפול ייחודית המאפשרת לביישנים ולחרדים חברתית להיחלץ ממעגל הבידוד החברתי שנכפה עליהם.
בספרו החדש 'הרואה ואינו נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות' הוא מתאר מספר רב של תסמינים, סיטואציות רווחות, ודרכי התמודדות הרסניות של ביישנים עם בעייתם – ומתווה דרכים מעשיות כיצד להתמודד בצורה אפקטיבית עם התופעה המגבילה.
גילי רוזן-כץ, פסיכותרפיסט התנהגותי קוגניטיבי (תואר שני) ומאמן אישי - מתמחה בטיפול פרטני בחרדה חברתית ובביישנות, הדרכת הורים, טיפול זוגי, עבודה עם צעירים ובני נוער.  רוזן-כץ עובד כבר למעלה משני עשורים באגף הרווחה של עיריית חיפה, במקביל לעבודתו בקליניקה פרטית. בעבר ניהל את היחידה לקידום נוער בעיריית חיפה, וכן את היחידה לנפגעי סמים בעיר. הוא שימש כקב"ן במילואים, ובין יתר פעילויותיו, הוא משמש, גם כיום, כמנחה של 'נערי רפול',  בני נוער בסיכון המתגייסים לשירות צבאי.
רוזן-כץ מנהל כבר שנים בלוג פעיל בתפוז בנושא ביישנות וחרדה חברתית הנקרא 'שוקולד מריר' וכן אתר אינטרנט "מכון מטרות" באותו נושא. הבלוג והאתר, שהולידו את הספר, מתארים בפירוט את הקשיים אותם חווה רוזן-כץ עצמו במהלך העשורים הראשונים לחייו.
לדבריו, הביישנות הביאה אותו לסף התאבדות, ומתאר בספר כיצד הסבל שלו נבע כמעט מכל סיטואציה יומיומית, ששאר הילדים לא רואים בה כלל בעיה. החל מההסעה לבית הספר, דרך השיעורים בהם הוא נדרש לדבר. הקושי להתחיל עם בחורות. הוא אומר שהוא מעולם לא התחיל עם בנות זוגו, ולמזלו היו כמה שיצרו איתו קשר – וכך הוא הצליח לאבד את בתוליו לאחר שעבר את גיל 20. לביישנים יש מעט חברים, אם בכלל. יש כאלה המעבירים את כל הילדות והנערות שלהם ללא חברים בכלל.
"הורים שאני מדבר איתם אומרים שהקשיים של הילד יעברו בצבא, אבל הקשיים האלה רק מחריפים עבור ביישנים. הצבא הוא מקום מאד מחוספס, שמעמת את הביישן עם שינויים ומעברים תכופים. אחוז המתאבדים בקרב ביישנים ואנשים בעלי חרדה חברתית גבוה מאד לעומת שאר האוכלוסייה. כך גם בנטייתם להתמכרות לסמים ולאלכוהול, לדיכאון ולאובדנות, לנשירה ממסגרות חינוכיות, קושי בקריירה, קושי לנהל אחרים  ועוד. העולם בו אנחנו חיים היום הוא עולם מוחצן – עולם שמתגמל לטובה את המוחצנים, ומקפח את המופנמים" אומר רוזן-כץ. לא בכל תרבות זה כך. 
"באתיופיה, למשל, המופנמות והביישנות נתפסות כערך חיובי, ועל כן המפגש של בני העדה עם החברה הישראלית גורם לרבים לסיטואציות מאד לא נוחות".
לדבריו בישראל "לדבר דוגרי" ו"להסתכל בעיניים" נחשבים כהתנהגות נורמטיבית ומבורכת. לעומת זאת, בעדה האתיופית, להסתכל בעיניים מהווה פגיעה בכבוד של האדם איתו אתה מדבר, והדבר יוצר  לא פעם חיכוכים רבים בין ישראלים ממוצא אתיופי, לבני יתר העדות.

קשיים ביחסים – נטייה להתאבדות
לאורך השנים, בנות הזוג של רוזן-כץ נטו להיפרד ממנו. הוא היה שתקן. לא שיתף אותן בשום דבר אישי – ולמרות שרצה בכך בכל מאודו – הוא רק חייך ושתק. הדבר הוביל אותו בטירונות כמעט לידי התאבדות. באותו שבוע בת הזוג שלו נטשה אותו לטובת מ"מ ששירת ופיקד על מחלקת טירונים סמוכה למחלקתו. הוא מספר איך ירד מההסעה, ובמקום ללכת למחנה 80, נכנס לפרדס סמוך ואמר לעצמו שהוא הולך לשים קץ לסבל. לבסוף הוא שקל את העניין, ודחה אותו למועד אחר.
לדבריו, מניסיונו כקב"ן ומטפל, מי שצועק ומאיים שהוא הולך להתאבד לא יעשה את זה. אבל את הביישנים אף אחד לא שומע או מאתר. הם אמנם משאירים רמזים שמתגלים בדיעבד, משחקים ב'תפוס אותי' – אבל מאד קשה לפענח מה הם מתכננים.
בתקופת בית הספר מספר רוזן-כץ כיצד עסק בציור, ומאד הצטיין בכך. הוא עיטר את קיר בית הספר בציור מאד רחב ומפורט, ובו נראים בין השאר שני הורים ליד קבר. הוא חתם את חתימת היצירה על מצבת הקבר עצמה. "איש מאנשי צוות בית הספר לא תהה מדוע החתימה שלי מופיעה על המצבה" אומר רוזן-כץ. לדבריו, זו למשל דרך אחת של הביישנים לרמוז על מצוקה והמחשבות האובדניות שלהם - בלי באמת להגיד אותן בקול רם.
לדברי רוזן-כץ, להבדיל מסכיזואיד – שסולד מחברת בני אדם, ומעדיף להתבודד, הביישן כמה לחברים, אבל פשוט לא מסוגל לעבור את מחסום החרדה והבושה. בדיאלוג הפנימי של הביישן, הוא מעצים את המחשבות השיפוטיות והשליליות על עצמו, ונתלה דווקא באירועים שהיה בהם מן הבושה והצרימה – ומגדיל אותם בצורה לא פרופורציונאלית - בעוד ההישגים נותרים ללא התייחסות.

הטיפול
"בקרב ביישנים וחרדים חברתית, החרדות נוסקות לקראת ביצוע גדול" אומר רוזן-כץ. לדבריו, ביצוע גדול יכול להיות לשאת הרצאה, לצאת לטיול שנתי, להתחיל עם בחורה, להתגייס לצבא או לעבור יחידה. לדבריו, האבחון והטיפול מאד חשובים מפני שהם אמנם לא מרפאים את הביישן מביישנותו, אבל מלמדים אותו איך לתפקד חרף החרדות, ומאפשרים להפחית את רמת החרדות לרמה נסבלת - וכתוצאה מכך איכות החיים מאד משתפרת.
לדברי רוזן-כץ הדרך הכי טובה היא פשוט לפעול חרף הפחד – "לקפוץ". כמו בצניחה. כמי ששירת בנח"ל המוצנח ומכיר את הפחד העצום של הקפיצה מהמטוס – הוא טוען שההחלטה הנכונה היא לסגור את עצמך לפחד ופשוט לקפוץ ו"להתאבד על זה". "ברגע שאתה מכריח את עצמך לעבור את הפחד שוב ושוב, במרווחים קטנים, המשימות הופכות להרבה פחות מפרכות בעיניך – ואתה גם מצליח לתפקד בצורה הרבה יותר טובה בחברה. אנחנו גם מצליחים כך במבחן הביצוע – מבחן התוצאה". מבחן התוצאה הוא חשוב – כי כך הביישן לא נותר מאחור מבחינה חברתית ותעסוקתית. חוסר תרגול גורם לדבריו, למשימות להיות יותר קשות. במצב זה החרדה עולה והביצועים נחלשים.
בדרך הזו בדיוק לימד רוזן-כץ את עצמו לרקוד. אחת מהשאלות לאבחון ביישנות היא היחס לריקודים. רוזן-כץ עצמו בז לרוקדים בנערותו. אבל מצד שני, הוא התאווה בכל מאודו להיות במקומם. במקום זאת הוא הפך לפרח קיר. בבגרותו, לאחר שאבחן את עצמו כסובל מחרדה חברתית, במסגרת הלימודים שלו לתואר שני – הוא החליט שבכל הזדמנות שיש לו לרקוד – הוא ירקוד. גם אם התאורה גרועה, גם אם הפרטנרים לא מוצאים חן בעיניו, גם אם המוזיקה גרועה – כל תירוץ לא ימנע ממנו לרקוד. הדרך הראשונה שלו הייתה לרקוד בעיניים עצומות, ולאחר כחצי שעה, כשהאדרנלין שצף בדם – הוא כבר התחיל ליהנות מכל התהליך.
לדבריו, גם אלכוהול מאד עוזר לעבור על פני המכשולים הללו – אבל השימוש באלכוהול לא מומלץ מפני שהדבר הופך להתניה. אלכוהול היא אחת משיטות ההתמודדות הכי רווחות של ביישנים, ומדובר על מדרון חלקלק – "כי אם בלי אלכוהול אני לא יכול לתפקד – אז האלכוהול יהפוך לחלק מהחיים שלי. וכך למשל, גם אמנים ביישנים, כמו אריק איינשטיין למשל, עלולים להפוך לאלכוהוליסטים תפקודיים – דבר שיש לו השלכות בריאותיות מרחיקות לכת".
רוזן-כץ מלמד בספר כיצד לקטוע את הדיאלוג הפנימי ההרסני. "הדיאלוג הזה הוא חלק מהתסמינים של התופעה, וצריך ללמוד להשתיק אותו, לצפות להופעתו, אך באופן יזום לא להקשיב לביקורתיות ולהתמקדות הצפויה באירועים השליליים - ולהתמקד בדברים החיוביים שקרו ובהישגים. זו גם הטכניקה המומלצת להורים שמאבחנים שהילד שלהם סובל מחרדה חברתית – להתמקד בחיזוקים חיוביים – ולהימנע מביקורת".

ביישנות והטרדה מינית
לדברי רוזן-כץ נשים סובלות פי שניים יותר מביישנות ומחרדה חברתית מאשר הגברים – אבל הגברים יגיעו לטיפול – מפני שהמוחצנות היא אחד התנאים הכי בסיסיים לגבר לקידום ולהשגת יעדים ומעמדות חברתיים. אי אפשר להתחיל עם בחורה כשאתה ביישן, אי אפשר לנהל, אי אפשר לנהל ישיבות ולהרצות.
נשים שסובלות מביישנות הופכות פעמים רבות למטרה נוחה להטרדה מינית מתמשכת. "ביישנים קודם כל מאשימים את עצמם בכל הסיטואציות, ולא מסוגלים להיות אסרטיביים ולשים לאנשים גבולות" אומר רוזן-כץ. "כך נוצר מצב שנשים ממשיכות להיות בסביבה פוגענית, לאורך שנים, ולא מתלוננות לאף אחד. אבל לא רק נשים סובלות מהטרדה מינית. גם רוזן-כץ עצמו, במסגרת לימודיו, עבר אירוע קשה של הטרדה מינית על ידי מרצה אותו ראיין. "קשה מאד לביישנים להגיב למקרים כאלה, והם הרבה פעמים הופכים למשותקים".

ביישנות והישגיות
לדברי רוזן-כץ נשים וגברים מוכשרים רבים אינם פונים ללמוד תואר שני, מפני שהתואר כרוך בהעברת הרצאה על התזה. גיל עצמו אמנם השלים תואר שני, והגיע לעמדות ניהול, אבל לאחר מספר שנים פנה לממונים עליו וביקש להפסיק לנהל. לדבריו ניהול עבורו היה כרוך בסבל רב. "מנהל חייב להיות אסרטיבי. להעיר למשל לאדם שמאחר באופן כרוני או לא עושה את תפקידו כיאות – אבל לי היה קשה להתעמת ולהעמיד עובדים במקומם. ביישנים עוסקים בריצוי, לא מציבים גבולות, ולכן קשה להם מאד לנהל אנשים".
ביישנות ומערכת החינוך
הבעיות לא מתחילות באקדמיה,  אלא כבר בכיתה א', ולפני כן. "מסגרת בית ספרית גורמת לסבל רב לילדים ביישנים, שמוצאים את עצמם מבודדים חברתית, וסובלים בקושי עצום בכל סיטואציה המונית" אומר רוזן-כץ. לדבריו, יש הרבה ביישנים שפשוט לא באים לבית ספר. הם למעשה מבצעים נשירה, אבל בגלל שיש להם כל פעם תירוצים המערכת לא עולה עליהם. "ילד יכול לא להגיע כמה ימים, ואז להגיע בכל זאת, אבל ללכת הביתה באמצע היום כי הוא לא הרגיש טוב – וככה הוא נעלם מהמערכת". לדברי רוזן-כץ למורה או למחנכת, שצריכה להתמודד עם 40 ילדים – אין את המשאבים ואת הרגישות להבחין בהיעלמות של הביישנים, שלעיתים קרובות רק ההסעה לבית הספר מהווה עבורם מחסום בלתי עביר. לדבריו, כתוצאה מכך, בתי ספר כמו 'אנקורי', שמאפשרים לתלמידים להגיע רק לבחינות – הם "פתרון" שאליו מגיעים הרבה מאד ילדים שסובלים מביישנות וחרדה חברתית – פתרון שעוקף את הבעיה שלהם – לא פותר אותה.
"ביישנים גם נושרים מטיולים שנתיים. הם לא מוכנים לצאת ומביעים התנגדות פאסיבית או תקיפה. אז מאיימים עליהם שהם יצטרכו לעשות עבודות בספריה. מבחינתם זו אופציה עדיפה בהרבה. הם מעדיפים להסתתר מאחורי ערימות של ספרים מאשר להיות בחיכוך תמידי עם אנשים".
רוזן-כץ ביקר בבית ספר מיוחד לביישנים בארה"ב. הכל בו מותאם כדי להפחית עד כמה שניתן את החרדה החברתית, וגם לטפל בביישנים לכיוון של תפקוד והתמודדות. היות ומדובר בלפחות 12% מכלל התלמידים שסובלים מחרדה חברתית קשה, ועוד אחוזים רבים הסובלים ממופנמות וביישנות בסיטואציות רבות אחרות – מדובר על בתי ספר שיש להם מקום גם בארץ. "אך נדמה שאיש במערכת החינוך לא מודע לממדים של תופעת הביישנות והסכנות שבה" אומר רוזן-כץ.
את רוזן-כץ עצמו הצילה לדבריו תנועת הנוער. בתנועה הטילו עליו משימות הדרכה, והוא נאלץ להתמודד מול הביישנות שלו – ולמעשה למד לתפקד בצל התופעה, ולהגדיל את המעגל החברתי שלו. חשוב לו להדגיש שהביישנים כמהים לקבל טיפול, ולהפסיק את הבידוד. הם משוועים לסיוע – אבל הם מתביישים לבקש. המערכת לא בנויה לאבחן אותם – ולכן גם לא מפנה אותם לטיפול – והבעיה הזו של הביישנות היא קטלנית ופוגעת בצורה קשה בילדים ובאנשים הסובלים ממנה.

מבנה הספר
החלק הראשון בספר סוקר דילמות ובעיות רבות בהן נתקלים ביישנים ואנשים הסובלים מחרדה חברתית. רוזן-כץ מתאר תחילה את הבעיה, ולאחר מכן מדגים אותה בסיפור מהחיים שלו, ובסיפור של מטופלים בקליניקה. לאחר מכן הוא מעניק טיפים להתמודדות עם כל בעיה ובעיה.
דילמות לדוגמא: איך ביישנים דוחים משימותיהם עד שנעשה מאוחר מדי? איך לביישן לא נעים לבקש כסף? "הפטנטים" ש"עוזרים" לביישן להסתיר נוכחותו? איך הורים יכולים לסייע לילד הביישן? ביישנות ו"תרופת האלכוהול", חיצוניות מרושלת ודימוי גוף ירוד בקרב ביישנים, ביישנות ובריחה למולטימדיה, ביישנות ותעסוקה, ביישנות ודייטים, ביישנות ויחסי מין, ביישנות ומערכת יחסים.
החלק שני של הספר מתאר את הדרך החוצה מן הביישנות. הוא בעצם עוסק באימון למיומנויות חברתיות – ומתאר את שיטת הטיפול שתחלץ את הביישן מהתפקוד הירוד ומהמציאות הלוחצת.
את 'הספר הרואה והבלתי נראה – מדריך מעשי להתמודדות עם ביישנות' ניתן להשיג בכל סניפי 'צומת ספרים' ו'סטימצקי', וכן כספר דיגיטלי ב'מנדלי מוכר ספרים', 'אינדיבוק', 'בוקסילה' ועוד.
מחיר הספר המודפס: 88 ₪.
מחיר לעותק אלקטרוני: 35 ₪
.



 
 


 
 
 
האינדקס המרכזי
בעלי עסקים ונותני שירות





אבחון וטיפול אלטרנטיבי 970
אביזרי חבישה 11
אביזרי שיקום 34
אוסטיאופתיה 33
אופטומטריסטים 604
אופטיקאים 574
אחיות פרטיות 119
אירידיולוגיה 20
אמבולנס פרטי 144
ארומתרפיה 24
ביופידבק 17
בית לחיים 4
בית אבות, דיור מוגן 511
בתי הבראה והחלמה 13
בתי חולים 81
בתי חולים לבריאות הנפש 21
בי"ח סיעודיים וגריאטריים 99
בתי טבע 160
בתי מרקחת 835
גוף ונפש 426
דיאטנים 553
הומאופתיה 280
הידרותרפיה 51
הילינג 147
היפנוזה 18
הסעות נכים 27
השמת עובדים זרים 66
ויטמינים 10
חיתולים למבוגרים 65
טווינא 23
טיפול אלטרנטיבי בילדים 44
טיפול באמצעות בע"ח 43
טיפול ע"י יצירה והבעה 383
טיפול בהפרעות זיכרון 9
טיפול בהפרעות שינה 16
טיפול ע"י ציורי ילדים 1
יועצי תזונה 71
כירופרקטיקה 108
כירורגיה של היד 122
מגנטותרפיה 7
מדיטציות 48
מוצרים אורטופדיים 398
מוקדי עזרה ראשונה 103
מכונים רפואיים 536
מכשירי שמיעה ואביזרים 194
מנגנוני נכים לרכב 16
מרחצאות ומעיינות מרפא 6
נטורופתיה 236
נעליים אורטופדיות 84
עורכי-דין - ביטוח 1040
עורכי-דין - ביטוח לאומי 1202
עורכי-דין - דיני נזיקין 3877
עורכי-דין - רשלנות רפואית 480
פודיאטרים 27
פיזיותרפיה 381
פיזיותרפיה התפתחותית 16
פילאטיס 168
פלדנקרייז 139
פסיכוגריאטריה 2
פסיכולוגיה התפתחותית 31
פסיכולוגיה שיקומית 39
פסיכותרפיה 633
פרחי באך 40
ציוד ואביזרים לנכים 46
קינסיולוגיה 25
קלינאי תקשורת 251
רולפינג 8
רכב חשמלי 45
רכיבה טיפולית 38
רפואה סינית 402
רפלקסולוגיה 432
שיאצו 182
שיטת אלבאום 17
שיטת אלכסנדר 78
שיטת פאולה 30
שיקום נכים ונפגעים 166
שירותי סיעוד 576
תזונה ודיאטות טבעיות 98
תרפיה במוסיקה 29
   
 
 חזרה לדף הבית      -    תנאי שימוש     -     מדיניות פרטיות     -     חוק הספאם     -     אתיקה     -     חוק זכויות יוצרים    
 
 

כל הדרכים שלכם ליצירת קשר:

 
טלפון:
08-659-18-01
פקס:
153-54-712-64-59
דוא"ל:
spectrum.tikshoret@gmail.com
כתובת:
אליהו בן חור 14, ב"ש


© כל הזכויות שמורות: ספקטרום תקשורת spectrum tikshoret