ללא הגבלה - אתר החדשות המרכזי לנכויות ומוגבלויות - הידברות 11-02-2017 3
1
ללא הגבלה
אתר החדשות  המרכזי  לנכויות ומוגבלויות
טל': 08-659-18-01      פקס: 153-54-712-64-59
   
1
כניסת כתבים    |    רישום לאינדקס    |    צור קשר
1
   בקרוב !
הפורום הבינלאומי למען בעלי חיים עם מוגבלויות

The International Forum for Disabled Animals
 
אוכל ותזונה   |    בריאות ונפש    |    בארץ    |    התנדבות וקהילה    |    משפט    |    ספורט    |    רפואה משלימה    |    האינדקס המרכזי    |     מערכת החדשות: 08-659-18-01 
 עמותות וארגונים  |  מחלקות רווחה בכל הארץ  |  הספריה לעיוורים  |  טפסים-המוסד לביטוח לאומי  |  מדריכים-המוסד לביטוח לאומי  |  סיכוי שווה  |  עת לעשות   |   המייל האדום
חולת הסרטן במונולוג מרגש: "דרשתי מהרופא שיגיד לי מתי אני הולכת למות"

חולת סרטן הדם (לימפומה) במונולוג כאוב על ההתמודדות עם מחלה שאין  לה מזור. מונולוג שהצליח להפוך לויראלי תוך ימים אחדים, ולהרטיב את העין הכי יבשה - בדמעות רוויות בתקווה, שהמאבק העיקש הזה שלה לזכות בחיים - יוכתר בניצחון


שירה כהן, 11/02/2017
, צילום: shutterstock


 
חולת סרטן הדם (לימפומה) במונולוג כאוב על ההתמודדות עם מחלה שאין לה מזור. מונולוג שהצליח להפוך לויראלי תוך ימים אחדים, ולהרטיב את העין הכי יבשה – בדמעות רוויות בתקווה, שהמאבק העיקש הזה שלה לזכות בחיים – יוכתר בניצחון.
 
"בימים הכי קשים שלי לחשתי 'הצילו'", כך פותחת רביד בר אור את המונולוג שלה, שצולם ב'ידיעות אחרונות'. "לחשתי כי הייתי חלשה מכדי לצעוק. למחות. בימים הכי קשים ביקשתי מהרופאים ומההורים שלי שפשוט יוותרו עליי. שיתנו לי למות בשקט. זה לא שאני רוצה למות – הסברתי בשקט.
 
עד עכשיו אני אומרת את אותו הדבר. אני לא רוצה למות. אני רוצה לחיות. אני פשוט לא רוצה לחיות ככה. אני לא רוצה לחיות בבתי חולים, מטיפול לטיפול, מיום ליום. לאט ובחוסר שליטה על חיי. אני לא רוצה להיות תלויה במחטים שהוורידים שלי דוחים, במנות דם, בטיפולים כימותרפיים וטיפולים ביולוגיים.
 
אני לא רוצה שאמא שלי תאכיל אותי כי אין לי כוח להרים את היד, ותחזיק אותי במקלחת כי אני לא מסוגלת לעמוד בלי להסתחרר. והגענו עד שם. אני לא רוצה לחיות בבידוד. בלי לעבוד, בלי לראות חברים ומשפחה, בלי ליהנות מהחיים, לראות הופעות והצגות ולאכול אוכל טוב.

בימים הכי קשים איבדתי את החיוך שלי וזה היה הדבר הכי קשה לאבדו. קשה יותר מלאבד את הימים שאני לא זוכרת: ימים מעורפלים של כאב ומצוקה, ימים שאולי באמת עדיף לא לזכור. קשה הרבה יותר מלאבד את העצמאות שלי.
 
לא רציתי ללכת לישון באותם ימים. לא כי פחדתי לא להתעורר, דווקא קיוויתי למיתת נשיקה. לא רציתי ללכת לישון כי פחדתי להפסיד אפילו רגע אחד מהימים הספורים שחשבתי שנותרו לי. למרות שהחיים אז צומצמו לחדר קטן ומבודד, ואפילו לאחיות שלי לא הרשיתי לבוא ולבקר – לא רציתי שהם יראו אותי במצב כזה קשה. אבל הגוף בגד בי, וכמו חולה נרקולפסיה – נרדמתי בניגוד לרצוני, לפעמים אפילו באמצע משפט.
 
וביום הכי קשה, צעקתי בשקט על הרופא שלי, בהיסטריה. צעקתי על הרופא העדין והאדיב שלי, שרק מחייך אליי ומסביר לי בסבלנות אין קץ את כל מה שאני רוצה לדעת וכל מה שאני שואלת. צעקתי עליו שהוא עושה עליי ניסויים ושאין תקווה.
 
"התגברתי על תהומות הייאוש שהגעתי אליהן"
 
תבעתי ממנו שיאמר לי מתי אמות, כדי שאוכל להתכונן: לכתוב צוואה, לחתום על טופס אי הארכת חיים, לסגור את כל הקצוות הפתוחים. לא הצלחתי לעצור אז את הדמעות ששטפו במורד לחיי, וזעקתי בשקט. לא באמת היה לי כוח לצעוק.
 
הרופא שלי ניסה לשכנע אותי שאני טועה.
 
שאין שיעור תמותה בסוג הסרטן שאני חולה בו. שאפשר בהחלט לחיות חיים ארוכים עם לימפומה, פשוט צריך למצוא את סוג הטיפול הנכון על מנת לאזן את המחלה. ביום ההוא כבר לא האמנתי לו. הייתי בטוחה שמותי קרוב ושהוא פשוט לא מודה על כך בפניי. הייתי משוכנעת בכך במשך שבועות. לא האמנתי שאפשר להיות כל כך חלשים, כל כך חסרי אונים ולצאת מזה. להרגיש טוב יותר, להמשיך לחיות.
 
בשבועות האלה הרביתי לבכות.
 
אני, שלא בכיתי מגיל 12 כי החלטתי שאין בכך טעם, בכיתי כל הזמן ומכל שטות. שליטה ברגשות הייתה ממני והלאה. מאז חלפו כבר כמה שבועות, אולי אפילו חודשים – מאבדים את תחושת הזמן באשפוז כה ממושך.
 
התגברתי על תהומות הייאוש שהגעתי אליהן, ואני ממשיכה לחיות, לפגוש חברים, לצחוק כמה שיותר. ובעיקר לנשום עמוק. עכשיו אני כאן. חלק מנפשי פרוש לפניכם. הימים הכי קשים עברו, אבל הם גם עוד לפניי...ואני ממשיכה להילחם במלחמה שלעולם לא תסתיים. כי אני חולה בלימפומה, ליתר דיוק תת סוג של לוקמיה שאינה הודג'קין, שמקורה בטחול. חפשו בגוגל, זו קריאה מהנה במיוחד. סרטן דם כרוני, שכשמו כן הוא – כרוני. אי אפשר להבריא ממנו, הוא לא חולף, הוא כאן. הוא כאן כדי להישאר. תמיד. נוכח. מקנן.
 
מחכה שלא תשימו לב – כדי להפיל אותי שוב."

בשיתוף אתר הידברות.




 
 


 
 
 
האינדקס המרכזי
בעלי עסקים ונותני שירות





אבחון וטיפול אלטרנטיבי 970
אביזרי חבישה 11
אביזרי שיקום 34
אוסטיאופתיה 33
אופטומטריסטים 604
אופטיקאים 574
אחיות פרטיות 143
אירידיולוגיה 20
אמבולנס פרטי 144
ארומתרפיה 24
ביופידבק 17
בית לחיים 4
בית אבות, דיור מוגן 511
בתי הבראה והחלמה 13
בתי חולים 81
בתי חולים לבריאות הנפש 21
בי"ח סיעודיים וגריאטריים 99
בתי טבע 160
בתי מרקחת 835
גוף ונפש 426
דיאטנים 553
הומאופתיה 280
הידרותרפיה 51
הילינג 147
היפנוזה 18
הסעות נכים 27
השמת עובדים זרים 66
ויטמינים 10
חיתולים למבוגרים 65
טווינא 23
טיפול אלטרנטיבי בילדים 44
טיפול באמצעות בע"ח 43
טיפול ע"י יצירה והבעה 383
טיפול בהפרעות זיכרון 9
טיפול בהפרעות שינה 16
טיפול ע"י ציורי ילדים 1
יועצי תזונה 71
כירופרקטיקה 108
כירורגיה של היד 122
מגנטותרפיה 7
מדיטציות 48
מוצרים אורטופדיים 398
מוקדי עזרה ראשונה 103
מכונים רפואיים 536
מכשירי שמיעה ואביזרים 194
מנגנוני נכים לרכב 16
מרחצאות ומעיינות מרפא 6
נטורופתיה 236
נעליים אורטופדיות 84
עורכי-דין - ביטוח 1041
עורכי-דין - ביטוח לאומי 1202
עורכי-דין - דיני נזיקין 3877
עורכי-דין - רשלנות רפואית 480
פודיאטרים 27
פיזיותרפיה 381
פיזיותרפיה התפתחותית 16
פילאטיס 168
פלדנקרייז 139
פסיכוגריאטריה 2
פסיכולוגיה התפתחותית 31
פסיכולוגיה שיקומית 39
פסיכותרפיה 633
פרחי באך 40
ציוד ואביזרים לנכים 47
קינסיולוגיה 25
קלינאי תקשורת 251
רולפינג 8
רכב חשמלי 46
רכיבה טיפולית 38
רפואה סינית 402
רפלקסולוגיה 432
שיאצו 182
שיטת אלבאום 17
שיטת אלכסנדר 78
שיטת פאולה 30
שיקום נכים ונפגעים 166
שירותי סיעוד 576
תזונה ודיאטות טבעיות 98
תרפיה במוסיקה 29
   
 
 חזרה לדף הבית      -    תנאי שימוש     -     מדיניות פרטיות     -     חוק הספאם     -     אתיקה     -     חוק זכויות יוצרים    
 
 

כל הדרכים שלכם ליצירת קשר:

 
טלפון:
08-659-18-01
פקס:
153-54-712-64-59
דוא"ל:
spectrum.tikshoret@gmail.com
כתובת:
אליהו בן חור 14, ב"ש


© כל הזכויות שמורות: ספקטרום תקשורת spectrum tikshoret