ללא הגבלה - אתר החדשות המרכזי לנכויות ומוגבלויות - רן שפירא 25-04-2017
1
ללא הגבלה
אתר החדשות  המרכזי  לנכויות ומוגבלויות
טל': 08-659-18-01      פקס: 153-54-712-64-59
   
1
כניסת כתבים    |    רישום לאינדקס    |    צור קשר
1
   בקרוב !
הפורום הבינלאומי למען בעלי חיים עם מוגבלויות

The International Forum for Disabled Animals
 
אוכל ותזונה   |    בריאות ונפש    |    בארץ    |    התנדבות וקהילה    |    משפט    |    ספורט    |    רפואה משלימה    |    האינדקס המרכזי    |     מערכת החדשות: 08-659-18-01 
 עמותות וארגונים  |  מחלקות רווחה בכל הארץ  |  הספריה לעיוורים  |  טפסים-המוסד לביטוח לאומי  |  מדריכים-המוסד לביטוח לאומי  |  סיכוי שווה  |  עת לעשות   |   המייל האדום

בית המשפט הכיר בהתאבדות כתאונת עבודה

פסק דין תקדימי: בית המשפט הכיר בהתאבדות כתאונת עבודה


מערכת, 25/04/2017, צילום: אפרת ספקטור
 


 
בית הדין הארצי לעבודה קיבל לאחרונה, בפסק דין תקדימי, את ערעורה של אלמנת מהנדס החשמל, אשר טענה כי הוא התאבד בגלל לחץ בעבודה. הערעור הוגש ע"י עוה"ד רן שפירא ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא.
פסק הדין התקבל לאחר שתביעתה של האלמנה להכיר בבעלה כנפגע עבודה, נדחתה הן ע"י המוסד לביטוח הלאומי והן ע"י בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
המנוח, מהנדס חשמל, נשוי ואב לשני ילדים קטנים, התמנה לאחראי על פרויקט גדול לבניית מעבדות תרופות - שעתיד היה להשפיע על קידומו המקצועי בחברה. במקביל לקבלת הפרויקט התדרדר מצבו הנפשי של המנוח והוא החל לקבל טיפול תרופתי.
בעקבות מצבו הקשה, ואמונתו כי מעמדו בחברה מתערער, פנה המנוח למעסיקו וביקש שישחרר אותו מניהול הפרויקט – אך נענה בשלילה. בנוסף, בשל הלחץ הנפשי בו היה נתון, לא התייצב המנוח למבחן הסמכה חשוב בהנדסת חשמל אליו התכונן זמן רב.
לדברי עוה"ד שפירא, הקש ששבר את גב הגמל הייתה תאונת דרכים שבה היה מעורב המנוח בדרך לעבודתו – שבה נהרס רכבו כליל.
מעדות האלמנה עולה כי המנוח היה בטוח כי בעקבות התאונה עומדים בחברה לפטרו. ביום התאונה התקשר מנהלו לביתו, הביע דאגה לשלומו, וביקש שידאג לעצמו בטרם יחזור לעבודה. אלא שאת השיחה הזו פירש המנוח על דרך השלילה, והיה בטוח כי אינו רצוי עוד וכי זו שיחה מקדימה לפיטורין. למחרת, שם קץ המנוח לחייו בתלייה בביתו, כשהוא בן 32 בלבד.
אלמנתו הגישה כאמור תביעה למוסד לביטוח לאומי להכרה בהתאבדות כתאונת עבודה, ולקבלת קצבת שאירים לה ולילדים. המל"ל דחה את תביעתה וקבע, כי הסיבה למותו של המנוח נעוצה בגורמים אחרים שאינם קשורים לעבודה, וגם אם היה קיים קשר לעבודתו  – לא היה זה קשר משמעותי.

באמצעות עוה"ד שפירא, הגישה האלמנה תביעה לביה"ד האזורי לעבודה בתל אביב. בית הדין קיבל את טענות עוה"ד שפירא, כי ייתכן שהתאונה ושיחת הטלפון מהמעסיק הן אירועים מיוחדים שיכלו לגרום למנוח להתאבד - והחליט למנות מומחה רפואי מטעמו. המומחה קבע מצד אחד כי אכן יש אפשרות לקשר סיבתי בין האירועים לבין ההתאבדות, אך לדבריו - ההשפעה שלהם אינה גבוהה: עולה על 20% אך לא על 50%, כפי שדורשת הפסיקה.
לפיכך דחה בית הדין האזורי את התביעה.
עוה"ד שפירא הגיש ערעור בשם האלמנה לבית הדין הארצי בירושלים, בטענה כי ביה"ד האזורי לא פירש נכון את חוות דעת המומחה. לדבריו, המומחה קבע כי תאונת הדרכים החמירה את מצבו של המנוח ואף במידה שתגרום לו להתאבד בהתאמה לדרישות הדין בנושא.
בית הדין הארצי, בהרכב של שלושה שופטים, קיבל לאחרונה את עמדתו של עוה"ד שפירא, וקבע כי יש לראות בהתאבדות המנוח כתאונת עבודה, ועל כן יש להכיר באלמנתו ובילדיו הקטינים כזכאים לקצבת שאירים מטעם הביטוח הלאומי.
המנוח מהנדס חשמל במקצועו, הועסק בחברת תרופות גדולה במשך כ-10 שנים, עד למותו. במהלך 2007 הפך לאחראי על פרויקט ענק וייחודי בחברה, שכלל בין היתר בנייה והכנה של מעבדות יוקרתיות לתרופות – פרויקט שמוערך במיליוני שקלים.

הפרויקט היווה נקודה משמעותית עבור המנוח, והתנהלות מקצועית וטובה שלו בפרויקט זה היתה אמורה להביאו להתפתחות ולקידום מקצועי אדיר. בנוסף, בתקופה זו הוא קיבל ממעסיקיו הלוואה בסך 100,000 שקלים לרכישת דירה.
על פי התביעה, במקביל לפרויקט, החל המנוח לחוש תחושות מוזרות, חולשה כללית, ירידה בתיאבון ובמצב הרוח, ואף קיבל טיפול תרופתי. "בשלב מסוים, ההתדרדרות הנפשית היתה כה חמורה, עד שהמנוח ביקש ממנהלו האישי, אריק לשחררו מהפרויקט עקב מצבו", טוען עו"ד שפירא בתביעה. לדבריו, המנוח היה בטוח כי בחברה עומדים לפטרו.
בנוסף, כך על פי התביעה, היה המנוח אמור לעבור מבחן לקבלת רשיון מהנדס במתח גבוה. הוא המתין שנים רבות לרגע הזה, וכאשר הגיע – בשל הלחץ הרב שבו היה נתון –לא התייצב לביצוע המבחן.
בתחילת חודש אפריל 2008 היה העובד מעורב בתאונת דרכים בדרך לעבודתו, אשר הובילה להרס טוטאלי של הרכב. לדברי עוה"ד שפירא, העובד היה בטוח כי אכזב את מנהלו, וכי בחברה יחשבו "שהוא עשה את זה בכוונה", ובשל כך היה משוכנע כי עומדים לפטרו.
ביום התאונה התקשר אחד ממנהליו לשאול לשלומו, ושוחח עם אשתו. הוא ביקש ממנה כי העובד לא יחזור לעבודה לפני שידאג לעצמו ויטפל בבעיותיו. את דבר השיחה מסרה האישה לבעלה, אך במקום לראות בה שיחת דאגה כנה - הוא פירש אותה כשיחה שלילית, לפיה אין הוא נחוץ יותר, ורוצים לפטרו. השיחה גרמה לו לתגובה נפשית קשה.
על פי תצהיר האישה, באותו הערב אמר לה בעלה המנוח כי הוא דפוק, חסר ערך ולא שווה כלום. הוא חזר על הביטוי "זהו, מפטרים אותי סופית", והיה שבור לחלוטין. יום למחרת התאונה והשיחה ממנהלו, החליט הגבר לשים קץ לחייו והתאבד בביתו בתלייה, והוא רק בן 32. פרט לאשתו, השאיר אחריו גם שני ילדים קטנים.

האלמנה: ההתאבדות – כתוצאה מלחץ בעבודה
אלמנתו טענה כי התאבדותו נבעה בשל לחץ בעבודה, ופנתה למוסד לביטוח לאומי על מנת שיכיר בהתאבדות כתאונת עבודה, ויאפשר לה ולילדים לקבל קצבת שאירים.
ב-10.10.11 דחה המוסד לביטוח לאומי את תביעת האלמנה, וקבע כי לא ניתן לראות במותו של בעלה ככזה הנובע מפגיעה בעבודה, ואם היתה השפעה כלשהי של עבודתו על מותו, הרי שהיתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.
בצר לה, פנתה האלמנה לעוה"ד רן שפירא ממשרד עוה"ד אלמוג שפירא, אשר הגיש בשמה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב נגד המוסד לביטוח לאומי, לקבלת קצבת שאירים. בהחלטת בית הדין נקבע, כי ניתן לראות בתאונת הדרכים ובשיחה שהתנהלה בעקבותיה כאירועים משמעותיים, אשר עשויים היו להשפיע על החלטת המנוח ליטול את חייו בסמוך להם – וזאת חרף שהוכח, כי הוא היה שרוי במצב נפשי מתמשך וקשה כשלוש שנים בטרם פטירתו.
על כן, מינה בית הדין מומחה רפואי מטעמו, ד"ר באואר, אשר קבע, כי מדובר בעובד מסור שעבד בחברה מספר שנים והיה מוערך מאד – אך למרות זאת חשש כל העת כי הוא מאכזב את כל סובביו ובעיקר את מנהליו, וכנראה גם את בני משפחתו הקרובים לו ביותר. ד"ר באואר קבע, כי המנוח היה בדיכאון ובחרדה כשנה לפני התאונה.
ד"ר באואר קבע בחוות דעתו כי לא ניתן לדעת האם התאונה ושיחת הטלפון שבאה בעקבותיה, שאותה פירש המנוח כשיחה שלילית ממנהלו, היוו את הטריגר להתאבדותו, או שמא לא. "אצל אדם דכאוני מסוים חשיבה שלילית כזו עלולה להביא לביצוע מעשה אובדני, ואילו אצל אדם דכאוני אחר עלולה להיגרם רק החמרה בדיכאון, אך לא עד כדי ביצוע מעשה אובדני", טען.
בנוסף, טען ד"ר באואר כי התאונה והשיחה בעקבותיה לכל היותר החריפו או הרעו את מצבו הנפשי של המנוח, שגם לפני כן לא היה תקין. "אני מוכן להסכים להנחה, כי אירועים אלו החמירו את מצבו הרפואי של המנוח, באופן משמעותי מעל 20%". עם זאת, על פי בית הדין, מכיוון ששיעור הקשר שקבע המומחה אינו מגיע ל-50%, לא ניתן לקבוע את הקשר הסיבתי הנדרש על פי הפסיקה (של מעל 50%).
בשל חוות הדעת, קבע שופט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, ד"ר יצחק לובוצקי, כי אין מנוס מדחיית תביעת האלמנה, שכן לא הוכח קשר סיבתי של החמרה בסבירות של למעלה מ-50%.

"המומחה קבע כי ישנה החמרה – כלומר היא קיימת ב-100%"
באמצעות עו"ד שפירא ערערה האלמנה על פסק הדין של בית הדין האזורי, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בערעור טען עו"ד שפירא, כי בית הדין האזורי למעשה חילק את מבחן הקשר הסיבתי לשניים: האחד – עצם קיומה של ההחמרה, והשני – שיעור ההחמרה. אולם לדבריו, ביישום המבחן שגה בית הדין האזורי בתום לב, עת השליך את שיעור ההחמרה על מבחן ההחמרה עצמו.
"המומחה מטעם בית המשפט קבע כי קיימת החמרה – זאת אומרת שההחמרה קיימת ב-100%", דברי עו"ד שפירא. "את שיעור ההחמרה קבע המומחה בלמעלה מ-20% - ודי בכך כדי להכיר במערערים כזכאים". לפיכך, תבע עו"ד שפירא בשם האלמנה וילדיה מבית הדין הארצי, להורות למל"ל להכיר במנוח כנפגע עבודה, ובעקבות כך – לשלם למערערים גמלת תלויים לנפגע עבודה, החל מאפריל 2008.
שופטי בית הדין הארצי לעבודה בירושלים קיבלו את דברי עו"ד שפירא, ופסקו כי "מקריאת חוות הדעת כמכלול, עולה כי המומחה הרפואי סבור שיש קשר סיבתי בין האירועים בעבודה לבין פטירתו של המנוח, וכי קיימת השפעה משמעותית – ולפיכך גם אין צורך בשאלת הבהרה נוספת". לפיכך, קבע פאנל שופטים שהורכב מכבוד השופטים לאה גליקסמן, אילן איטח וסיגל דוידוב-מוטולה, כי פטירת המנוח היא תוצאה של פגיעה בעבודה, ולפיכך יש לשלם לאלמנתו ולילדיו קצבת שאירים יום מותו
.

עו"ד רן שפירא https://www.rlaw.co.il/ הנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג – שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.


 

 


 
 
 
האינדקס המרכזי
בעלי עסקים ונותני שירות





אבחון וטיפול אלטרנטיבי 970
אביזרי חבישה 11
אביזרי שיקום 34
אוסטיאופתיה 33
אופטומטריסטים 604
אופטיקאים 574
אחיות פרטיות 119
אירידיולוגיה 20
אמבולנס פרטי 144
ארומתרפיה 24
ביופידבק 17
בית לחיים 4
בית אבות, דיור מוגן 511
בתי הבראה והחלמה 13
בתי חולים 81
בתי חולים לבריאות הנפש 21
בי"ח סיעודיים וגריאטריים 99
בתי טבע 160
בתי מרקחת 835
גוף ונפש 426
דיאטנים 553
הומאופתיה 280
הידרותרפיה 51
הילינג 147
היפנוזה 18
הסעות נכים 27
השמת עובדים זרים 66
ויטמינים 10
חיתולים למבוגרים 65
טווינא 23
טיפול אלטרנטיבי בילדים 44
טיפול באמצעות בע"ח 43
טיפול ע"י יצירה והבעה 383
טיפול בהפרעות זיכרון 9
טיפול בהפרעות שינה 16
טיפול ע"י ציורי ילדים 1
יועצי תזונה 71
כירופרקטיקה 108
כירורגיה של היד 122
מגנטותרפיה 7
מדיטציות 48
מוצרים אורטופדיים 398
מוקדי עזרה ראשונה 103
מכונים רפואיים 536
מכשירי שמיעה ואביזרים 194
מנגנוני נכים לרכב 16
מרחצאות ומעיינות מרפא 6
נטורופתיה 236
נעליים אורטופדיות 84
עורכי-דין - ביטוח 1040
עורכי-דין - ביטוח לאומי 1202
עורכי-דין - דיני נזיקין 3877
עורכי-דין - רשלנות רפואית 480
פודיאטרים 27
פיזיותרפיה 381
פיזיותרפיה התפתחותית 16
פילאטיס 168
פלדנקרייז 139
פסיכוגריאטריה 2
פסיכולוגיה התפתחותית 31
פסיכולוגיה שיקומית 39
פסיכותרפיה 633
פרחי באך 40
ציוד ואביזרים לנכים 46
קינסיולוגיה 25
קלינאי תקשורת 251
רולפינג 8
רכב חשמלי 45
רכיבה טיפולית 38
רפואה סינית 402
רפלקסולוגיה 432
שיאצו 182
שיטת אלבאום 17
שיטת אלכסנדר 78
שיטת פאולה 30
שיקום נכים ונפגעים 166
שירותי סיעוד 576
תזונה ודיאטות טבעיות 98
תרפיה במוסיקה 29
   
 
 חזרה לדף הבית      -    תנאי שימוש     -     מדיניות פרטיות     -     חוק הספאם     -     אתיקה     -     חוק זכויות יוצרים    
 
 

כל הדרכים שלכם ליצירת קשר:

 
טלפון:
08-659-18-01
פקס:
153-54-712-64-59
דוא"ל:
spectrum.tikshoret@gmail.com
כתובת:
אליהו בן חור 14, ב"ש


© כל הזכויות שמורות: ספקטרום תקשורת spectrum tikshoret