ועדת השרים לענייני חקיקה של ממשלת ישראל תדון היום, ראשון 03/12/2017, בהצעת החוק להעלאת גיל איסור מכירת מוצרי טבק עד גיל 21, אשר הוגשה ע"י ח"כ יהודה גליק, עליה חתמו כ-20 חברי כנסת מכל הסיכות בכנסת. לקראת הדיון שיגרו איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון והאגודה למלחמה בסרטן נייר עמדה מקצועי לשרי הממשלה
מערכת, 03/12/2017, צילום: באדיבות האגודה למלחמה בסרטן
על פי נייר העמדה, אשר יצא בעקבות הצעת החוק, מחקרים מדעיים הוכיחו כי החשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות גורמת לשינוי מבני קבוע במוח שאף מעלה את הסיכון להתמכרות לסמים אחרים. מטרת החוק המגביל מכירת מוצרי טבק לבני 21 ומעלה, היא הפחתת העישון והשימוש בטבק ונזקיו העצומים לפרט ולחברה. מחקרים אפידמיולוגיים מראים כי שמונים אחוז מהמעשנים התחילו לעשן לפני גיל 20 ו-90% מהרוכשים סיגריות להפצה לקטינים הם מתחת לגיל 21. נתונים אלה מצביעים על כך שהעלאת גיל המכירה ל-21 יכולה למעשה לחסל את יכולתם של קטינים לרכוש או לבקש מתלמידי תיכון אחרים, מה שמגדיל באופן משמעותי את מחסומי הגישה. מנתונים שנאספו מהעיר נידהם, במדינת מסצ'וסטס בארצות הברית אשר בשנת 2005 אסרה מכירת סיגריות עד גיל 21 ירדו שעורי העישון כמעט בחצי. לפני החקיקה עמדו שעורי העישון בקרב תלמידי תיכון בעיר על 12.9% ובשנת 2010 ירדו ל-6.7% בלבד (בקרב תלמידי תיכון).
בנייר העמדה, אשר כולל עובדות מדעיות והוכחות מחקריות, מתריעים איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון והאגודה למלחמה בסרטן כי נדרשת הגנה על בני נוער מפני חשיפה מוקדמת למוצרי טבק וניקוטין. ניקוטין הוא חומר ממכר ביותר והשפעתו על המוח של מתבגרים וצעירים יכולה להוביל לא רק להתמכרות, אלא גם להפרעות קשב ולמידה, אימפולסיביות והפרעות במצבי רוח. יתרה מכך, התפתחות המוח הוא תהליך שנמשך מהינקות ועד שנות העשרים המאוחרות. מחקרים הוכיחו כי לחשיפה לניקוטין בגיל ההתבגרות יכולת להשפיע ישירות על מבנה המוח לטווח הארוך ולהעלות את הסיכון להתמכרויות אחרות עקב כך, ובייחוד קוקאין. העלאת גיל המכירה ל-21 תורמת להפחתת החשיפה של מתבגרים בשלבים הכי קריטיים של התפתחות המוח.
הנתונים לגבי מספר המעשנים בישראל, כפי שהתפרסמו בדו"ח שר הבריאות האחרון, המציגים לראשונה מזה מספר שנים עלייה בשיעורי העישון במדינה, מדאיגים ודורשים אסטרטגיה שתוביל לשינוי הנורמה החברתית בנושא העישון במדינת ישראל. שינוי הנורמה יתבצע באמצעות תיאום חברתית ופוליטי ויישום סעיפי האמנה עליה חתמה מדינת ישראל ב- 2003 ושאותה אשררה ב-2005. אנו תומכים במאמצים להעלאת מיסוי על כל מוצרי הטבק, איסור פרסום גורף, כולל פרסום בנקודות המכירה, השקעה בחינוך ובקמפיינים תקשורתיים מתאימים, ביטול חדרי העישון והפיכת המרחב הציבורי למרחב נקי מעישון והגבלות על גישה של נוער למוצרי טבק. במסמך זה נתמקד בהגדלת גיל המינימום למכירות מ-18 ל-21.
סקר שנערך בקרב מעשנים בארצות הברית הראה, כי כמעט 90% מהמעשנים טענו כי אם הם היו יכולים, הם לא היו מתחילים לעשן מלכתחילה. על מנת לעזור למתבגרים של היום להימנע ממצב של חרטה בעתיד, ועל מנת למנוע קורבנות נוספים בחיי אדם, איגוד רופאי בריאות הציבור, החברה הרפואית למניעה ולגמילה מעישון והאגודה למלחמה בסרטן דורשים יישום אסטרטגיה מקיפה הכוללת את יישום האמנה לרבות העלאת הגבלת מכירת מוצרי טבק לגיל 21, בדומה למדיניות ההופכת להיות לנורמה בעולם.
-1.png)
