חיי היום יום מלאים בסביבות שמיעתיות מאתגרות כמו שיחה במסעדה, מפגש בין חברים במקום הומה או ארוחה משפחתית. אנשים עם ליקוי שמיעה חווים עומס קוגניטיבי רב ונטייה לעייפות רבה בסוף היום במקרים של האזנה לסביבות שמיעתיות מורכבות כאלה.
במקרים בהם קיימת ירידת שמיעה (אפילו בחומרה קלה), נדרש מאמץ רב יותר לצורך פענוח הדיבור הכולל שימוש באסטרטגיות של קשב וריכוז, קריאת שפתיים, השלמת המילה החסרה מתוך נושא השיחה ועוד. אסטרטגיות אלה הן דוגמה חלקית למאמץ הרב שהמאזין לא תמיד מודע אליו וגובה משאבים רבים. ככל שירידת השמיעה תהיה חמורה יותר, כך גם יעלה המאמץ השמיעתי. מאמץ שמיעתי (listening effort) כולל זיהוי, קידוד, עיבוד ומענה לשותף השיח והוא דורש כתנאי ראשוני – קליטה טובה של הדיבור המוצג לאדם המאזין.
דרך למדוד ולבחון מאמץ שמיעתי היא דרך פעילות מוחית הנמדדת ב EEG. במחקר שפורסם ב -2016 נמצא כי במטלות שמיעתיות כמו האזנה למשפטים ברעש נראה כי יש פעילות מוחית מוגברת כאשר יש יותר מאמץ שמיעתי Obleser and Kotz, 2011; Winneke et al., 2016)).
עייפות יכולה להתבטא באופן פיזיולוגי או קוגניטיבי. אנשים החווים עייפות יכולים, לעיתים קרובות, גם לחוות מתח, מצב המצריך מהגוף משאבים רבים. העייפות הרבה והמאמץ השמיעתי יכולים להשפיע באופן משמעותי על איכות חיי האדם ולהתבטא במגוון תחומים כמו שחיקה במקום העבודה, הפחתת מוטיבציה להשתתפות במפגשים חברתיים ואף פגיעה בהתמדה בפעילות גופנית.
מחקר שבדק את השפעתו של שיקום שמיעה על המאמץ השמיעתי, הראה כי יש ביכולתם של מכשירי שמיעה להקל עליו. אנשים עם ליקוי שמיעה בחומרה קלה עד בינונית שביצעו מגוון מטלות שמיעתיות (כמו זכירת רשימות מילים, ביצוע הוראות שהושמעו על רקע רעש וכד’) נבחנו במטלות אלה עם ובלי מכשירי שמיעה. נמצא כי בשני המקרים המטלות עייפו את המשתתפים אבל העייפות שנמדדה כאשר לא הרכיבו את המכשירים- הייתה גדולה יותר. כמו כן, זמן התגובה להשלמת המטלה התקצר, רמת הדיוק עלתה והביצועים במטלות השתפרו כאשר הנבדקים הרכיבו מכשירי שמיעה
(Blumer et al., 2022).
מעניין לראות כי ההתמדה בהרכבת מכשירים לאורך השנים בהחלט יכולה להשתלם גם בתחום המאמץ השמיעתי. נבדקים עם ירידה בשמיעה המרכיבים מכשירי שמיעה מעל שנתיים הראו פחות מאמץ שמיעתי לעומת אלה המשתמשים תקופה קצרה יותר בת 6-24 חודשים (Freschneider and Moulin, 2023).
המאמץ השמיעתי, כאמור, מושפע רבות מהצורך המוחי לעיבוד קלט הדיבור המופנה לאדם. מנגנון קוגניטיבי קריטי לצורך עיבוד זה הינו זיכרון העבודה. מנגנון זה תורם לאחסון ועיבוד זמניים של כמות מוגבלת של מידע וגם פעילותו מושפעת ממצבים של ירידה בשמיעה. מנגנון זה נחקר בהקשר של ירידות שמיעה מכיוון שהינו קריטי לצורך הבנת דיבור, בייחוד בסביבות רועשות. נבדקים בני 50-60 כמו גם נבדקים בני 60-75 הציגו שיפור משמעותי במטלות שבחנו זיכרון עבודה כמו זכירת משפטים או רצף ספרות לאחר שהרכיבו מכשירי שמיעה.
(Doherty and Desjardines, 2015). זוהי דוגמה נוספת לתמיכה שנותן שיקום שמיעה לעיבוד המוחי לו אנו זקוקים לצורך התקשורת היום-יומית.
המחקרים הנ”ל הם חלק קטן מאוד מהמידע שיש לנו לגבי הקשר בין שמיעה וקוגניציה והחשיבות של שיקום שמיעה, גם במקרים בהם ירידת השמיעה אינה חמורה. היכולת לקלוט את צלילי הדיבור בצורה ברורה וטובה עונה על הצורך המיידי להבין את המסר, אך לטווח הארוך היא גם מסייעת ומקלה על העומס הקוגניטיבי ומפנה משאבים קוגניטיבים הדרושים לנו בחיי היום יום.
הכותבת היא קלינאית תקשורת ברשת שטיינר מכשירי שמיעה
בבליוגרפיה:
Blümer, M., Heeren, J., Praetorius, M., Latzel, M., & Schulte, M. (2022). Reduced listening fatigue from hearing aid use in a time-compressed auditory day (TCAD). Abstract- Und Posterband – 93. Jahresversammlung Der Deutschen Gesellschaft Für HNO-Heilkunde, Kopf- Und Hals-Chirurgie e.V., Bonn Interface – Fokus Mensch Im Zeitalter Der Technisierten Medizin. doi:10.1055/s-0042-1746847
Doherty, K. A., & Desjardins, J. L. (2015). The benefit of amplification on auditory working memory function in middle-aged and young-older hearing impaired adults. Frontiers in Psychology, 6. doi:10.3389/fpsyg.2015.00721
Ferschneider, M., & Moulin, A. (2023). Listening effort in quiet and noisy environments in the daily life of adults with hearing aids: An extended version of the Effort Assessment Scale (EEAS). Trends in Hearing, 27, 233121652311763. doi:10.1177/23312165231176320
Obleser, J., & Kotz, S. A. (2011). Multiple brain signatures of integration in the comprehension of degraded speech. NeuroImage, 55(2), 713–723. doi:10.1016/j.neuroimage.2010.12.020
Winneke, A., Meis, M., Wellmann, J., Bruns, T., Rahner, S., Rennies, J., Walhoff, F., & Goetze, S. (2016). Neuroergonomic assessment of listening effort in older call center employees. In Zukunft Lebensräume Kongress. Frankfurt, April 20-21, Frankfurt. Berlin: VDE Verlag GmbH. 327-332.
