עברה כריתה מניעתית, אך חרף אזהרות מומחה למחלות זיהומיות, הרופאים התעכבו בהוצאת שתלי הסיליקון המזוהמים מגופה, והסתירו זאת ממנה ♦ התוצאה: האישה נותרה עם עיוותים אסתטיים קשים שדרדרו אותה לדיכאון כבד ולפרידה מבן זוגה
מערכת, 19/08/2018, צילום: אלכס אלקסיינקו ו-Pixnio
סיפור מזעזע על כריתה מניעתית שהסתבכה, נדון בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב, בתביעה אותה הגישה עוה"ד אנה אונגר, ממשדר אונגר-שויגמן, נגד מנתח פלסטי בכיר ומוכר, נגד רופא כירורג, ונגד ביה"ח רמב"ם.
התובעת, אם לחמישה מצפון הארץ, גילתה בסוף שנות הארבעים לחייה שהיא נושאת מוטציה גנטית המעידה על סבירות גבוהה ביותר שהיא תלקה בעתיד בסרטן השד והשחלות. לאחר שהתייעצה ברופאים מומחים, היא החליטה לעבור כריתה מניעתית ושחזור, ובכך למנוע את התפרצות הסרטן הקטלני בגופה.
אלא שעל פי התביעה, דווקא ניתוח שחזור החזה, לאחר הכריתה, במהלכו הושתלו בה שתלי סיליקון – הוביל לזיהום חמור בגופה – זיהום שסיכן את חייה, וגרם לה בהמשך, לנזקים גופניים ונפשיים קשים לצמיתות.
לדברי עוה"ד אונגר, לאחר שהתברר כי האישה סובלת מזיהום, התייעצו מנתחיה בפרופ' אייל בראון, מומחה בכיר במחלות זיהומיות בבית החולים רמב"ם שהתרה בהם להוציא את השתלים מגופה באופן מיידי.
אך על פי התביעה, רופאיה המנתחים לא רק שלא הוציאו את השתלים מגופה, אלא אף הסתירו ממנה את חוות דעתו של ד"ר בראון – ושחררו אותה לביתה עם טיפול אנטיביוטי לא יעיל.
על פי התביעה, בשל האיחור הקריטי בהוצאת השתלים, היא נאלצה לעבור מספר רב של ניתוחים, גופה ניזוק בצורה כה חמורה, עד שלא ניתן יותר לשחזר את שדיה.
לדברי עוה"ד אונגר, כתוצאה מנזקי הניתוח סובלת התובעת מעיוותים קשים בפלג גופה העליון, דימויה העצמי הנשי ספג פגיעה קשה, היא לקתה בדיכאון כבד, נפרדה מבן זוגה, והפכה לשבר כלי.
בצר לה, פנתה האישה לעו"ד אונגר, אשר הגישה בשמה תביעה על סך יותר ממיליון שקלים נגד ביה"ח רמב"ם ונגד הרופאים המנתחים. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.
על פי התביעה, באפריל 2010 נותחה התובעת בידי מומחה בכיר ומוכר לכירורגיה פלסטית וע"י מומחה לכירורגיה כללית, מבית החולים רמב"ם בחיפה, רופאים שסמכה על ניסיונם רב השנים והמוניטין שצברו.
לדברי עו"ד אונגר, לאחר שבועיים משחרורה, הובהלה התובעת לבית החולים בעקבות התדרדרות חמורה בתפקודה, אשר כללה התפתחות של חום גבוה והפרשה מהפצעים הניתוחיים. בבדיקות שעברה התגלה כי היא סובלת מזיהום קשה, הוחלט לאשפזה.
היות וסממני הזיהום לא חלפו כעבור מספר ימים, פנו הרופאים המנתחים לד"ר אייל בראון - מומחה למחלות זיהומיות – אשר המליץ להם להוציא את שתלי הסיליקון מגופה באופן מיידי. בסיכום ביקורו הוא כתב: "דיברתי ארוכות עם הרופאים אתמול. מה שצריך לעשות זה לקחת סוף סוף החלטה ולהוציא את המשתלים המזוהמים. החולה לא משתפרת ואין קורלציה בין המטושים לזיהום עצמו".
אבל, על פי התביעה, רופאיה העדיפו שלא לעשות זאת וגם לא שיתפו את התובעת בהמלצתו של ד"ר בראון. השתלים המזהמים הוצאו לבסוף מגופה רק לאחר כחודשיים ממתן חוות דעתו של ד"ר בראון, "חודשיים שבהם שוחררה התובעת לביתה עם טיפול אנטיביוטי לא יעיל, תוכך שהיא סובלת התובעת מזיהום ומתופעות לוואי קשות" דברי התביעה.
לדברי עוה"ד אונגר, התובעת עברה במשך שלוש שנים מספר רב של ניתוחים בניסיונות לשחזר את שדיה, ניתוחים שנחלו כישלון חרוץ. לדבריה, הנזק שנגרם לרקמות בחזה בעקבות הזיהום, לא איפשר קליטת שתלים בניתוחים חוזרים, והיא נותרה עם עיוותים קשים ולא אסתטיים בפלג גופה העליון.
בעקבות הניתוח וסיבוכיו הפכה התובעת, לאישה מסוגרת ותלותית, הנמנעת מקרבת אנשים וחשה בושה במראה גופה.
לדברי עוה"ד אונגר, בעקבות ההתדרדרות במצבה הנפשי, היא עברה גירושין כואבים – שמתווספים לשלל נזקיה הנפשיים והגופנים הקשים.
הפסיכיאטר ד"ר רוני ומוש, אשר חוות דעתו צורפה לתביעה, קבע כי התובעת סובלת מדיכאון, הפסיקה לתפקד בביתה והרחיקה את בני משפחתה מעליה, עד לעזיבתו של בן זוגה. לאחר שנים של השתעבדות לטיפול בפציעתה וכאבים רבים, היא אף הפסיקה לעבוד לחלוטין לאורך שנים, ושבה למשרה חלקית.
פרופ' מרוין שפירא, מומחה למחלות זיהומיות, שחוות דעתו צורפה לתביעה קבע כי הרופאים שטיפלו בתובעת טעו בסוג ובמינון האנטיביוטיקה שסיפקו לה, והתעכבו זמן רב בהוצאת שתליה. לדבריו, הטיפול אנטיביוטי השגוי הצביע על חוסר הבנה של הצורך להתגבר על הזיהום מוקדם ככל הניתן בנוכחות שתלים.
חלק מטעויות הרופאים, על פי פרופ' שפירא, היו מתן אנטיביוטיקה מניעתית מעבר ליממה לאחר הניתוח, והחלפת סוג האנטיביוטיקה שלה בשלבים הראשוניים בהם התקשתה להתגבר על הזיהום.
לדברי פרופ' שפירא, גם כאשר ניתנה לה האנטיביוטיקה הנכונה, היא הייתה במינון נמוך, ועודדה את התפתחות החיידקים העמידים. עוד טוען פרופ' שפירא כי רופאיה של התובעת היו חייבים להוציא את השתלים מגופה בשלב מוקדם כדי להתגבר על הזיהום ולאפשר לה שחזור שדיים בשלב מאוחר יותר.
ד"ר אפריים דביר, מומחה לכירורגיה פלסטית, שחוות דעתו צורפה אף היא לתביעה, טוען כי בניתוחי שחזור לאחר כריתת שד מלאה, קיים סיכון גדול פי עשרה לזיהומים. במקרים כאלו, ללא תגובה לטיפול אנטיביוטי, יש צורך בהוצאת השתלים על מנת לאפשר ריפוי תקין של הפצעים. לדבריו אילו מצב זה היה מתממש, ניתן היה להגיע לתוצאות קוסמטיות טובות יותר באופן משמעותי.
כאמור, בימים אלה נדונה תביעתה של האישה נגד ביה"ח רמב"ם, ומשרד הבריאות המפעיל אותו, וכן נגד שני הרופאים המנתחים. את התביעה הגישה עו"ד אנה אונגר לביהמ"ש השלום בתל-אביב.
עו"ד אנה אונגר ממשרד עורכי הדין אונגר-שויגמן http://us-lawoffice.co.il/ עוסקת בתביעות רשלנות רפואית, דיני נזיקין, לרבות תאונות דרכים וייצוג במוסד לביטוח לאומי.
1
כותרות היום - מבזקים
24/7
1
1
מערכת החדשות: 077-330-8993
פרשת השבוע
מפי הבחור ינון דהן היו' שבת קודש פרשת בהר בחוקותי כ"ו אייר התשפ"א
-1.png)
.png)
-1.png)
-12.png)
.jpg)
