ללא הגבלה - אתר החדשות המרכזי לנכויות ומוגבלויות - בית ליאור 08-02-2018
1
ללא הגבלה
אתר החדשות  המרכזי  לנכויות ומוגבלויות
טל': 08-659-18-01      פקס: 153-54-712-64-59
   
1
כניסת כתבים    |    רישום לאינדקס    |    צור קשר
1
 
אוכל ותזונה   |    בריאות ונפש    |    בארץ    |    התנדבות וקהילה    |    משפט    |    ספורט    |    רפואה משלימה    |    האינדקס המרכזי    |     מערכת החדשות: 08-659-18-01 
 עמותות וארגונים  |  מחלקות רווחה בכל הארץ  |  הספריה לעיוורים  |  טפסים-המוסד לביטוח לאומי  |  מדריכים-המוסד לביטוח לאומי  |  סיכוי שווה  |  עת לעשות   |   המייל האדום
שימוש בתקשורת תומכת חלופית (PECS)


מערכת, 07/02/2018, צילום: ויקיפדיה

 
 
למידה של תקשורת חליפית על ידי תמונות נפוצה בקרב ילדים על הספקטרום, ולשיטה זו מספר יתרונות מובהקים. השימוש בתקשורת חליפית של תמונות אינה דורשת מהסביבה להכיר שפות שונות כגון שפת סימנים. ילד שלומד ומצליח להשתמש בתקשורת חליפית על ידי תמונות יכול ליישם תקשורת זו במגוון של סביבות ועם אנשים רבים. מערכת של תקשורת חליפית הינה זולה, קומפקטית וניתנת להעברה בקלות ממקום למקום. בנוסף, מחקרים ומאמרים רבים בדקו את יעילות השימוש ותהליכי הלמידה של תקשורת זו. מחקרים מראים כי ניתן ללמד את השימוש בתקשורת החליפית בצורה מהירה ובכך להקנות לילד את האפשרות לתקשר עם סביבתו ומחקרים נוספים הראו כי השימוש בתקשורת חליפית של תמונות מגבירה תקשורת מילולית ספונטאנית אצל ילדים בעלי תקשורת מילולית מוגבלת. ישנם מרכיבים שונים בתהליך הלמידה של מערכת תקשורת זו, אשר מסייעים להתפתחות של שפה דבורה. מרכיבים אלו כוללים חיזוקים משמעותיים עבור הילד, סיועים מושהים והעברה של שליטת הגירוי מאנשים אשר נמצאים בסביבת הילד לתמונות (Charlop-Christy et al. 2002).

אחד העקרונות של ניתוח התנהגות יישומי הינו למידה של התנהגויות אשר מגבירות ומשפרות את רמת החיים של אנשים באשר הם. ההתנהגויות אשר נבחרות להגברה (או הפחתה) צריכות להיות חשובות לאדם מבחינה חברתית (Cooper 2006). היכולת לתקשר עם הסביבה בצורה פונקציונאלית בהחלט מהווה נקודה חשובה לרציונאל שבבחירת התנהגות זו להגברה.

שלבי הלמידה

על פי בונדי ופרוסט (2001) ישנם שישה שלבים ללמידה של שימוש בתקשורת חליפית של תמונות. להלן תמצית של כל אחד מן השלבים:

שלב ראשון: כיצד לתקשר?

בשלב הראשון הילד לומד ליצור תקשורת עם אנשים בסביבתו ללא שימוש במילים ושפה וורבלית. הילד לומד להתקרב לאדם נוסף, להושיט יד ולהחליף תמונה עבור פריט רצוי (פריט מחזק עבור הילד). שלב זה מקביל להתנהגות של ילדים בהתפתחות תקינה בגילאים 6-9 חודשים, אשר מפתחים אינטראקציות שונות עם אנשים בסביבתם, ומקבלים מחזקים בצורה של צחוק, חיוך, נתינה של חפץ וכדומה. בשלב זה של הלמידה אין חשיבות לתמונה עצמה ואין צורך להבחין בין תמונות שונות.

השותף לתקשורת צריך לשים לב לא לסייע לילד על ידי הושטת יד לפני שהילד מרים את התמונה על מנת להקנות לילד את האחריות על התקשורת ולא "לגנוב" לו אותה.

תהליך הלמידה של השלב הראשון לוקח פרק זמן קצר עד שהילד לומד לבד להחליף תמונה במחזק. חוזרים על שלב זה לאורך היום, משתמשים במחזקים שונים ומטפלים שונים על מנת להכליל את ההתנהגות לחפצים ומטפלים שונים.

הקריטריון להצלחה בשלב זה הינו כאשר הילד רואה חפץ רצוי הוא ירים תמונה, יושיט יד אל מישהו שבסביבתו וישחרר את התמונה על מנת לקבל את המחזק.

לרשימת אפליקציות המותאמות לילדים עם צרכים מיוחדים לחץ כאן

השלב השני: מרחק והתמדה

בשלב זה הילד לומד להתמיד לגבי ניסיונות התקשורת, גם כאשר הוא נתקל במכשולים או שינויים בסביבה. כמו כן בשלב זה מבצעים הדהייה מוחלטת של הסיועים השונים אשר מרמזים לילד מתי לבצע את התנהגות התקשורת. כאן הוא צריך להגיב לבד באופן עצמאי.

בשלב זה הילד ילמד כיצד לתת את התמונה בצורה עקבית גם כאשר השותף לתקשורת אינו מסתכל על הילד או כאשר הגב מופנה אל הילד. ילדים בהתפתחות תקינה משתמשים בעוצמת הקול שלהם כאשר הניסיונות הראשונים שלהם לתקשורת אינם נענים. לילדים אשר משתמשים ב-PECS אין תמיד יכולת וורבלית, ולכן יש ללמד אותם להמשיך לנסות לתקשר על ידי שיטות אחרות.

במהלך שלב זה התמונות איתם הילד מתקשר לא תמיד יהיו מולו כאשר הוא צריך אותם. הילד ילמד להביא את התמונה כאשר הוא צריך לתקשר.

השלב השלישי: אבחנה בין סימנים

השלב הבא הינו לימוד של אבחנה בין תמונות שונות. תכניות התערבות להגברת תקשורת מתחילות את שלב ההבחנה בהתאמה של תמונה לדוגמא (match to sample). הבחנה זו מתחילה בכך שהילד מתאים חפץ עם חפץ, חפץ לתמונה, תמונה לחפץ והלאה. על פי פרוטוקול ה-PECS, תהליך ההבחנה (picture learning) מתרחש בתוך המצב התקשורתי הקיים ואינם תלוי בהתנהגויות התאמה שכבר נרכשו.

אימון להבחנה מתחיל בהצגת שלל תמונות לילד ולמידה כי החלפת תמונה מסוימת מקבלת תוצאה מסוימת. טעות נפוצה הינה בחירה של שתי תמונות אשר מחזקות את הילד בצורה שווה. במצב כזה, כאשר הילד בוחר תמונה, אנחנו לא יכולים להיות בטוחים איזה פריט הילד באמת רוצה. אם שני הפריטים רצויים באותה מידה, אזי נתינת כל אחד מהתמונות שווה לאותו רמה של חיזוק.

לכן, בתחילת שלב זה יש צורך להשתמש בפריטים בעלי עוצמת חיזוק שונים בצורה משמעותית. כאשר הילד נותן את התמונה של החפץ המחזק, המטפל ייתן לו אותו יחד עם חיזוק מילולי. אם הילד בוחר את התמונה של החפץ הלא רצוי, המטפל ייתן לילד את החפץ הנבחר. כאשר הילד מגיב שלילית לגבי קבלה של החפץ הלא רצוי יש להשתמש בפרוצדורה של תיקון טעות (בעצם לא ממש רצית את זה ובכל זאת בחרת...):

א) הדגמה של ההתנהגות הנכונה (הצבעה, נגיעה בתמונה הנכונה).
ב) סיוע לבחירת התמונה הנכונה, אך נתינת חיזוק מילולי (שבח) ולא את החפץ הנבחר כחיזוק.
ג) מעבר למיומנות שנרכשה (הסחה).
ד) חזרה על אפשרות לבחירה וחיזוק על ידי נתינת החפץ המועדף שנבחר.

כאשר יש הצלחה בשלב זה, יש צורך לסדר את התמונות כך שהמחזקים יהיו ברמות דומות. כאשר מופיעות שתי תמונות של חפצים בעלי מחזק דומה מתרחשת דילמה אצל הילד. יש סיכוי שהילד יחליף תמונה אחת כאשר הוא באמת רוצה את החפץ השני. אך מכיוון ששני החפצים רצויים באותה מידה, הילד לא יתאכזב מקבלה של חפץ אחר.

יש צורך ליישם בדיקת התאמה בין רצון הילד לבין התמונות שהוא בוחר כאשר רמת החיזוק של התמונות דומה מאוד. כך ניתן לדעת האם יש קשר בין התמונה שנבחרה לבין רצון הילד.

שלב 4: שימוש במשפטים

בשלב זה מיומנות התקשורת שנלמדת הינה לומר תגובה/הערה (commenting).

ילדים בהתפתחות תקינה רוכשים מיומנות של לומר הערות במקביל להתפתחות של מיומנות שפה. ילדים בהתפתחות תקינה שמשתמשים במילה אחת (שאינם מחברים מילים למשפטים) מעידים לפי טון הקול שלהם וג'סטות שונות, האם הם מעירים הערה או מבקשים בקשה.

מכיוון שילדים אשר משתמשים ב-PECS אינם מדברים, אין באפשרותם להשתמש ברמזים של טון דיבור. בנוסף, הרבה מהם אינם מפתחים יכולת הצבעה והושטה. לכן, כהכנה ללמידה של משפטים יש צורך ללמד אלטרנטיבות אשר יאפשרו לילד לתקשר האם הוא מתכוון לבקשה או הערה.

ילדים שמשתמשים ב-PECS לומדים לתקשר הערה או בקשה על ידי צמדי מילים בתחילת המשפט. לדוגמא "אני רוצה" לבקשה, "אני רואה" ו"אני שומע" להערה. מכיוון שלבקשה יש תוצאה יותר מחזקת, ולכן יש יותר מוטיבציה להשתמש בה, השלב הרביעי מתחיל בלמידת הילד להשתמש במתחילי משפט (sentence starter) של בקשה.

בשלב זה נעשה חיבור בין תמונה של המילים "אני רוצה" לבין תמונה של החפץ הרצוי ושימוש בשורת משפט. כאשר הילד מחליף את שורת המשפט עם התמונות הוא מקבל את החפץ המבוקש.

שלב 5: תשובה לשאלה ישירה

שלב זה ממשיך להתבסס על מיומנויות שנלמדו, תוך כדי למידה של פונקציות חדשות. חלק מהילדים בספקטרום האוטיסטי, אינם מביעים רגישות כלפי תוצאות חברתיות בסביבתם. לכן, תהליך הלמידה של הערות ספונטאניות הינו קשה. בונדי, ראיין והייס (1991) מצאו כי יותר יעיל ללמד הערות בהתחלה כתגובה לשאלות פשוטות (מה אתה רואה?). שלב זה מתרכז בללמד את הילד לענות על שאלה אשר קשורה לבקשה. התוצאה הקשורה להתנהגות זו הינה המשך הגישה לחפצים רצויים. ילדים בשלב זה לומדים לענות על השאלה "מה אתה רוצה?".
שלב זה נלמד על ידי שימוש בפרוצדורה של סיוע מושהה (Delayed Prompting Procedure). השאלה מוצמדת עם נתינה של סיוע אשר יבטיח הצלחה. בתחילה השאלה יחד עם הסיוע מוצגים בו זמנית, ולאחר זמן מה מוכנס השהייה בין השאלה "מה אתה רוצה?" לבין הסיוע שניתן בצורה של הצבעה כלפי התמונה "אני רוצה".

שלב 6: הערות

בשלב זה הילד רכש את היכולת לתקשר עם מגוון רב של אנשים על מנת לבקש פריט מסוים בצורה ספונטאנית על ידי שימוש בתמונה "אני רוצה" ולאחריו התמונה של הפריט הרצוי. כמו כן הילד יודע לענות על השאלה "מה אתה רוצה?". בשלב זה אוצר המילים של הילד בנוי ממגוון רב של תמונות אשר מייצגות פריטים ופעילויות שונות של הילד.

בשלב זה מוסיפים תמונה המייצגת תחילה של משפט הערה כגון "אני רואה" ומתחילים תהליך של למידה בעזרתם של חפצים מעניינים ומפתיעים. משתמשים בפרוצדורת סיוע מושהה (Delayed Prompting) לשאלה "מה אתה רואה?" כפי שנעשה בשלב החמישי. מכיוון שהילד רכש את המיומנות של לבנות משפט עם המילה "אני רוצה", ישנה סבירות גבוהה שהוא ירכיב משפט עם תמונת "אני רואה" ע פי הבקשה. יש צורך לחזק רק על ידי מחזק חברתי מילולי ("כן, אני גם רואה מכונית!") להבדיל מלתת גישה לחפץ. הבדל דיפרנציאלי זה מלמד את הילד את ההבדל בין להעיר הערה לבין לבקש פריט.

נקודה חשובה בשלב זה הינו למידת הילד לענות בצורה דיפרנציאלית בין השאלות "מה אתה רואה?" ל"מה אתה רוצה?" על ידי שימוש נכון בתמונות המייצגות "אני רואה" ו"אני רוצה". במהלך האימון יש צורך ליצור מצבים שבהם הילד יוכל בצורה ספונטאנית לשמר את ההתנהגות.

על מנת לפתח הערות ספונטאניות, שלב זה צריך להתחיל בשחזור מצבים שבהם ילדים בהתפתחות תקינה מתקשרים. מצבים מפתיעים או מצבים שבהם יש הפרה של ציפיות הילד מביאות לתגובות והערות אצל ילדים עם התפתחות תקינה. ניתן ליצור הזדמנויות כאלו במסגרת של שיעורים ומצבים במשך היום. במהלך מצבים אלו המטפל יכול להדהות את השאלות (מה אתה רואה?) כך שהמצב עצמו יגרום להתנהגות התקשורת. ניתן להציג סוגים נוספים של שאלות ותמונות מתאימות לדוגמא "מה זה?", "מה אתה שומע?", "מה יש לך?" וכדומה.

לרשימת אפליקציות המותאמות לילדים עם צרכים מיוחדים לחץ כאן
.


 


 
 
האינדקס המרכזי
בעלי עסקים ונותני שירות





אבחון וטיפול אלטרנטיבי 970
אביזרי חבישה 11
אביזרי שיקום 34
אוסטיאופתיה 33
אופטומטריסטים 604
אופטיקאים 574
אחיות פרטיות 143
אירידיולוגיה 20
אמבולנס פרטי 144
ארומתרפיה 24
ביופידבק 17
בית לחיים 4
בית אבות, דיור מוגן 511
בתי הבראה והחלמה 13
בתי חולים 81
בתי חולים לבריאות הנפש 21
בי"ח סיעודיים וגריאטריים 99
בתי טבע 160
בתי מרקחת 835
גוף ונפש 426
דיאטנים 553
הומאופתיה 280
הידרותרפיה 51
הילינג 147
היפנוזה 18
הסעות נכים 27
השמת עובדים זרים 66
ויטמינים 10
חיתולים למבוגרים 65
טווינא 23
טיפול אלטרנטיבי בילדים 44
טיפול באמצעות בע"ח 43
טיפול ע"י יצירה והבעה 383
טיפול בהפרעות זיכרון 9
טיפול בהפרעות שינה 16
טיפול ע"י ציורי ילדים 1
יועצי תזונה 71
כירופרקטיקה 108
כירורגיה של היד 122
מגנטותרפיה 7
מדיטציות 48
מוצרים אורטופדיים 398
מוקדי עזרה ראשונה 103
מכונים רפואיים 536
מכשירי שמיעה ואביזרים 194
מנגנוני נכים לרכב 16
מרחצאות ומעיינות מרפא 6
נטורופתיה 236
נעליים אורטופדיות 84
עורכי-דין - ביטוח 1041
עורכי-דין - ביטוח לאומי 1202
עורכי-דין - דיני נזיקין 3877
עורכי-דין - רשלנות רפואית 480
פודיאטרים 27
פיזיותרפיה 381
פיזיותרפיה התפתחותית 16
פילאטיס 168
פלדנקרייז 139
פסיכוגריאטריה 2
פסיכולוגיה התפתחותית 31
פסיכולוגיה שיקומית 39
פסיכותרפיה 633
פרחי באך 40
ציוד ואביזרים לנכים 47
קינסיולוגיה 25
קלינאי תקשורת 251
רולפינג 8
רכב חשמלי 46
רכיבה טיפולית 38
רפואה סינית 402
רפלקסולוגיה 432
שיאצו 182
שיטת אלבאום 17
שיטת אלכסנדר 78
שיטת פאולה 30
שיקום נכים ונפגעים 166
שירותי סיעוד 576
תזונה ודיאטות טבעיות 98
תרפיה במוסיקה 29
   
 
 חזרה לדף הבית      -    תנאי שימוש     -     מדיניות פרטיות     -     חוק הספאם     -     אתיקה     -     חוק זכויות יוצרים    
 
 

כל הדרכים שלכם ליצירת קשר:

 
טלפון:
08-659-18-01
פקס:
153-54-712-64-59
דוא"ל:
spectrum.tikshoret@gmail.com
כתובת:
אליהו בן חור 14, ב"ש


© כל הזכויות שמורות: ספקטרום תקשורת spectrum tikshoret