אם צעירה נבדקה שוב ושוב אצל כירורג שד ואף ביצעה ממוגרפיה, אך הרופאים ב"אסותא" לא הבחינו בגידול. כעת לא ניתן עוד להצילה. תובעת מיליונים
מערכת, 05/09/2016, צילום: שי שקולניק
אם צעירה, אשר לה היסטוריה משפחתית של סרטן השד, ללא גן ייחודי לסרטן השחלות - הקפידה על בדיקות שד בתדירות גבוהה לאורך השנים, הן על ידי כירורג שד והן אצל רופא הנשים בקופת החולים.
לדברי עוה"ד דוד פייל ועדי אברג'יל-ברוורמן, ממשרד עו"ד דוד פייל, המייצגים את האישה, בחודש אפריל 2013 היא ביצעה בדיקת ממוגרפיה לשני השדיים בבית החולים אסותא ברעננה, שפוענחה כתקינה.
כ-7 חודשים מאוחר יותר, החלה הצעירה לסבול מכאבי בטן עזים והפחיתה כ-10 ק"ג ממשקלה. היא אושפזה בבית החולים בלינסון לבירור, וביופסיה שבוצעה לה מצאה סרטן שד גרורתי לכבד בדרגה המתקדמת ביותר, שבה הגידול אלים והמחלה חשוכת מרפא.
מומחים רפואיים מטעם התביעה שבדקו אותה, טוענים שהיה ניתן לראות סימנים ברורים המעוררים חשד להתפתחות הסרטן בממוגרפיה האחרונה אותה ביצעה – 7 חודשים לפני שהובהלה לבית החולים, וכי איחור של 7 חודשים באבחון סרטן השד הוא קריטי, בעוד אבחון מוקדם היה מציל את חייה.
בימים אלה הגישו עוה"ד פייל ואברג'יל-ברוורמן תביעה בשם האישה נגד ביה"ח אסותא על סך 2.5 מיליון שקלים. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.
האישה, כבת 42 היום, היתה במעקב כירורג שד בקופת חולים בשל היסטוריה משפחתית של סרטן השד. בשנת 2006 אובחנו אצלה ממצאים שפירים בכבד, והיא נותרה במעקב.
במהלך אפריל ומאי 2006, מרס וספטמבר 2008, אפריל 2009, אפריל 2010, נובמבר 2011 ומרס 2013 עברה האישה בדיקות שד ידניות על ידי כירורג שד ורופא נשים בקופת חולים, שהיו תקינות. בדיקות נוספות לאורך השנים הללו עברה האישה גם במסגרת המעקב הגניקולוגי התקופתי, ללא ממצאים פתולוגיים.
ב-30 באפריל 2013 ביצעה האישה בדיקת ממוגרפיה לשני השדיים בבית החולים אסותא ברעננה, שפוענחה כתקינה, אך לדברי מומחים רפואיים שניתחו את תוצאות הבדיקה, ומובאים בתביעה, ניתן היה לראות בהם בבירור ממצאים טרום סרטניים, שחייבו המשך בירור – שלא בוצע.
ב-15 בנובמבר 2013 נבדקה האישה על ידי רופא גסטרואנטרולוג בקופת חולים, עקב כאבי בטן עליונה וירידה של 10 ק"ג במשקל. הבדיקה צוינה כתקינה והיא הופנתה ל-CT בטן ול-MRI מכוון לכבד.
ב-20 בנובמבר 2013 ביצעה האישה CT בטן ואגן מכוון ללבלב באסותא, שהעלתה שמעבר לממצאים השפירים הידועים, הופיעו ממצאים חדשים בכבד. האישה אושפזה כיומיים לאחר מכן בבית החולים בלינסון לבירור, ובוצעה ביופסיה בכבד – בה נמצאו גרורות המתאימות לגידול ממקור שד, כלומר: סרטן שד גרורתי לכבד.
האישה טופלה במספר בתי חולים בהם נכרתו שחלותיה, וכן ניתן לה טיפול כימותרפי. לדברי עוה"ד פייל ואברג'יל-ברוורמן, האישה נלחמת על חייה, אך סיכוייה במאבק נמוכים – ומחלתה מוגדרת על פי הספרות הרפואית כחשוכת מרפא.
"המרכז הרפואי אסותא יכל להציל את החולה"
לטענת עוה"ד פייל ואברג'יל-ברוורמן, הצוות הרפואי בבית החולים אסותא פעל שלא על פי הפרקטיקה המקובלת והסבירה ברפואה, התעלם מממצאים משמעותיים שעלו מבדיקת הממוגרפיה, ולא הפנה את המטופלת, כמקובל - לבדיקות נוספות. עקב כך מחלתה לא אובחנה במועד.
לדבריהם, מחלת הסרטן של האישה אובחנה באיחור של כשבעה חודשים, וכפועל יוצא – קוצרה משמעותית תוחלת חייה, ונגרמו לה נזקים קשים ובלתי הפיכים.
ד"ר יהודית גולדמן, מומחית בתחום הרדיולוגיה, בדקה את האישה מטעם התביעה וקבעה חד משמעית, כי צילומי הממוגרפיה שבוצעה לה מעידים על הסתיידויות בשדיה. "אלה לא מופיעות בתוצאות פענוח הממוגרפיה, ולא בוצע בירור של הממצא על ידי ביופסיה, בניגוד לפרקטיקה המקובלת ולהנחיות המקצועיות במקרים אלה. לו היתה מבוצעת ביופסיה, ניתן היה לאבחן את מחלתה בשלב הטרום סרטני" קובעת ד"ר גולדמן.
ד"ר דוד אדלמן מ"פורום רופאים", מומחה באונקולוגיה, קבע, כי אם הצוות הרפואי היה מפענח נכונה את הממוגרפיה שבוצעה לאישה, ומבצע המשך בירור של ביופסיה – היה מאבחן ממצא טרום סרטני ומטפל בו מיד, ומונע התפשטותו לשאר האיברים בגוף, כפי שקרה בפועל.
"7 חודשים ללא טיפול הוא פרק זמן משמעותי מאד"
ד"ר אדלמן ציין, כי פרק זמן של 7 חודשים ללא טיפול הוא משמעותי מאד, שבו מחלה מקומית יכולה להתפשט ולהפוך לגרורתית – כאשר השלב שבו הגידול מאובחן כנגע תוך צינורי, ללא עדות לפולשנות, הוא שלב בו סיכויי הריפוי גבוהים מאד.
"בהנחה שמחלתה של האישה היתה מאובחנת באפריל 2013, כשהגידול עדיין לא עבר לשלב הפולשני, שיעור ההשרדות ל-20 שנה היה 95.8%, ול-5 שנים: 100%", קבע ד"ר אדלמן מ"פורום רופאים". "בשל האיחור באבחון, קיימת הפחתה של 78% בהשרדות ל-5 שנים – מ-100% ל-22% בלבד".
"אין ספק, כי הגדרת התובעת כחולת סרטן בשלב כה מתקדם, לאחר שזו התמידה וביצעה ביקורות אצל רופאיה בתדירות מעוררת הערצה - והתסכול שנגרם לה בשל החמצת הממצאים - טומנים בחובם נזק נפשי עצום לה ולבני משפחתה, הכולל התמודדות יומיומית סביב המחלה והשלכותיה", אומר ד"ר אדלמן.
מסלול קריירה מזהיר שנקטע
מה שמעצים את הטרגדיה היא העובדה שהאישה משמשת מרצה וחוקרת במוסד אקדמי, ונמצאה במסלול התקדמות מהיר ואף יוצא דופן.
בשל מחלתה הקשה, נאלצה האישה להפחית משמעותית את קצב עבודתה האקדמית, הפסיקה להדריך ולהשתתף בכנסים, ואינה יכולה להמשיך להתקדם במסלול הקריירה. בכך גם נפגעו משמעותית הכנסתה והאופק התעסוקתי שלה.
לאישה בן זוג ושני ילדים, היא סובלת מכאבים קשים ומפגיעה רגשית ונפשית קשה. כמו כן היא נזקקת לעזרה בפעולות יומיומיות, לניידות בסיסית ולטיפולים רבים. לאור כל זאת, הוגשה ע"י משרד פייל ושו'ת, לאחרונה תביעת נזיקין נגד ביה"ח אסותא על סך 2.5 מיליון שקלים. התביעה נדונה בימים אלה בבית משפט השלום בתל אביב.
משרד עו"ד דוד פייל ושות'http://www.df-law.co.ilמתמחה ברשלנות רפואית, תאונות דרכים ובתביעות מול חברות ביטוח וקופות חולים.
-1.png)
.jpg?id=28101825)
