אתר החדשות המרכזי לנכויות ומוגבלויות - דוד פייל 17-09-2017
ללא
הגבלה
   אתר החדשות השיתופי לנכויות ומוגבלויות    
           
היום: 
בימים אלו אנו מבצעים עבודות שידרוג ופיתוח האתר. יתכנו שינויים בחיפוש ובכניסה לתכנים כמו גם במראה האתר, מועד סיום עבודות השדרוג והפיתוח 31 דצמבר 2019
    אקי"ם - סניף באר שבע 
           
אוכל ותזונה   |  בריאות ונפש   |  בארץ   |   התנדבות - קהילה   |  חוק ומשפט   |   ספורט פראלימפי   |  רפואה משלימה   |  עמותות וארגונים  |  >>  כניסה לאינדקס  <<
1

צעירה תבעה את ביה"ח ברזילי על נתוח לפני עשרים שנה - וזכתה

הצעירה תבעה את המדינה על פגיעה באוטונומיה: "הורי לא נתנו את הסכמתם לכריתת התוספתן שלי בהיותי בת שנתיים". ביהמ"ש: מגיע לה פיצוי


מערכת, 17/09/2017, צילום: רן כליף
 


 
בגיל שנתיים עברה הצעירה ניתוח בביה"ח ברזילי, במסגרתו עברה כריתה של שחלה וחצוצרה (טפולה), עקב תסביב שחלה. על-פי הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה באותם ימים, ביצעו בה הרופאים גם כריתת תוספתן.
לטענת הוריה של הצעירה, הם הוחתמו בבהילות על טופס הסכמה לביצוע הניתוח – מבלי להבין את תוכנו, ומבלי שהוסברה להם משמעות חתימתם. לדבריהם, הם נדהמו לגלות בתום הניתוח כי בתם איבדה בו גם את התוספתן.
לדברי עוה"ד דוד פייל, שייצג את הצעירה, עצם העובדה שהרופאים לא הסבירו להורים את משמעות חתימתם על טפסי הניתוח – מהווה פגיעה באוטונומיה – ועל כך מגיע לצעירה פיצוי.
בית המשפט מינה מומחה רפואי לבדוק את הממצאים הפתולוגיים מהניתוח, וזה קבע כי התוספתן שנכרת היה בריא לחלוטין.

על פי התצהירים שסיפקה המדינה, היה נהוג באותם ימים לכרות את התוספתן בניתוחים דומים – כרפואה מונעת, ובשל אמצעי הדמייה לא משוכללים מספיק (באותן שנים עוד לא היו בבתי החולים מכשירי CT או MRI – אלא רק מכשירי אולטרסאונד).
כבוד השופטת אירית מני גור מביהמ"ש השלום בהרצליה ציינה בפסק דינה כי חוק זכויות החולה עדיין לא נחקק באותם ימים, כך שלא נדרשה הסכמה מדעת של החולה, אך מאידך, היא השתכנעה כי הפרוצדורה לכריתת התוספתן בניתוחים דומים הייתה ידועה לרופאים עוד בטרם הניתוח – ועל כן חוסר ההסבר להורים מאפשר לטעון משפטית כי בוצעה בבתם תקיפה.
בפסק דינה, קובעת השופטת כי היא מקבלת את טענת התביעה כי מדובר בעוולה ברת פיצוי.
השופטת התרעמה על כך שהמדינה לא הביאה תצהירים ועדויות מפי הרופאים שביצעו את הניתוח, וכמו כן, קבעה כי הרישום הרפואי "שותק", ולא ברור ממנו אם ההורים קיבלו הסבר על הניתוח או לא. מאידך, קבעה השופטת כי בהתחשב בכך שלצעירה לא נגרם נזק מכריתת התוספתן, מכך שחוק זכויות החולה טרם נחקק, מכך ובהתחשב בכך שהפרוצדורה הרפואית של כריתת התוספתן הייתה מקובלת באותם ימים – היא מעמידה את הפיצוי על 43 אלף שקלים בלבד.

בתביעה אותה הגיש עוה"ד דוד פייל נטען כי בשנת 1994, בהיותה של התובעת בת שנתיים, היא הובהלה לבית החולים בשל 'תסביב שחלה' – והוחלט לנתחה ולהסיר את השחלה.
הורי התובעת הוחתמו על "טופס הסכמה לניתוח", בסמוך לתחילת הניתוח, אך בטופס ההסכמה חסרות חתימתו של הרופא וחותמתו.
בטופס ההסכמה, בפסקה השנייה, הודפס: "הוסבר לי ואני מבין/ה כי קיימת אפשרות שתוך מהלך הניתוח העיקרי יתברר שיש צורך להרחיב את היקפו, לשנותו או לנקוט בהליכים אחרים או נוספים, לרבות פעולות כירורגיות נוספות שלא ניתן לצפותם כעת בוודאות או במלואם - אך משמעותם הובהרה לי. לפיכך אני מסכים/ה גם לאותה הרחבה, שינוי, או ביצוע הליכים אחרים או נוספים, לרבות ניתוחים שלדעת רופאי בית החולים יהיו חיוניים או דרושים במהלך הניתוח העיקרי".
התביעה נגד משרד הבריאות לא נסובה על רשלנות כלשהי. הטענה שהועלתה בתביעה הייתה שבמהלך הניתוח, נכרת התוספתן שלא היה דלקתי, מבלי ליידע את הורי התובעת ומבלי לקבל את הסכמתם מראש.
"כריתת איבר בריא מגופה של הפעוטה נעשתה ללא ידיעה, וכתוצאה מכך - ללא הסכמה מדעת", טען עו"ד פייל.

המדינה טענה: כריתת תוספתן בפתיחת בטן היתה באותה עת הליך שגרתי
בכתב ההגנה מטעם המדינה הוצגו מספר טענות הגנה. הראשונה בהן הייתה שכריתת תוספתן בפתיחת בטן היתה באותה עת הליך שגרתי. זו היתה הפרקטיקה הנהוגה בארץ ובעולם, ובניסוח טופס ההסכמה לניתוח "בטן חוקרת" נכתב מפורשות כי ייתכנו ניתוחים נוספים, שלדעת רופאי בית החולים יהיו חיוניים או דרושים.
כמו כן, נטען ע"י המדינה שכריתת התוספתן היתה נחוצה וחיונית עקב מיקומו בסמוך לשחלה, והחשש בעתיד לאבחון שגוי אילו תיווצר דלקת בתוספתן, או לחילופין - יהיה קושי בכריתתו עקב היווצרות הידבקויות במקום כריתת השחלה. "מדובר בניתוח שהוא בבחינת טיפול מונע, שלא רק שלא הסב נזק לקטינה התובעת, אלא אף היטיב עמה וחסך את הסיכון להתפרצות דלקת בתוספתן", לטענת המדינה.

עילת התביעה נשענת על עוולת התקיפה לפי פקודת הנזיקין
בדיון שהתקיים בתיק בבית משפט השלום בהרצליה, קבעה השופטת אירית מני גור כי מאחר שהתביעה נסבה על אירוע משנת 1994, שנתיים בטרם נחקק חוק זכויות החולה, ולאור העובדה שהתובעת לא מייחסת מעשה רשלנות למדינה - הרי שעילת התביעה בהכרח נשענת על עוולת התקיפה לפי פקודת הנזיקין.
עילה זו של "תקיפה", הסבירה כבוד השופטת, מצריכה "שימוש בכוח", ולפיכך נהגו בעבר להשתמש בעילה זו במצבים של ניתוחים פולשניים, בהם לא הוסברו הסיכונים למנותח. "לא יכולה להיות מחלוקת כי גם לפני כניסתו של חוק זכויות החולה לתוקף, נדרשו הרופאים לחובת הגילוי", קבעה השופטת. "תקנות בריאות העם מ-1984 קבעו את החובה לקבל אישור והסכמה של מטופל לפני ביצוע ניתוח, על גבי טופס הסכמה המיועד לכך".
השופטת קבעה, כי המחלוקת היא בהיקפה של חובת הגילוי, כמו בכל עניין ובייחוד בעוולת "התקיפה" לפני כניסת חוק זכויות החולה לתוקף. היקף זה תלוי בנסיבות כל אירוע, בסוג הניתוח, בדחיפותו, בנחיצותו  וכיו"ב.
ד"ר אליעזר הורנשטיין, שמונה מטעם בית המשפט כמומחה בתחום הגניקולוגי, קבע כי בבדיקה פתולוגית מיום 31/05/1994 נמצא התוספתן ללא שינויים מיוחדים – כלומר אין חולק כי לא מדובר באיבר נגוע, דלקתי או מסכן חיים.
יחד עם זאת, המומחה הסביר כי מטרת כריתת התוספתן נובעת מהרצון למנוע ניתוחים נוספים בעתיד, וכן למנוע אבחנה מוטעית של דלקת התוספתן, במקרים רבים של מצבים היכולים לחקות מצב כזה. המומחה אף ציין, כי אין מדובר בניתוח חירום להצלת חיים, או בניתוח אינטגרלי לניתוח כריתת הטפולה. "נהפוך הוא - מדבריו אנו למדים כי מדובר בניתוח אגבי לניתוח כריתת הטפולה", קבעה השופטת.

עמדתו של פרופ' לוי מנהל בית החולים לא התקבלה
גם מתצהיר עדות ראשית של ד"ר חזי לוי, מנהל בית חולים ברזילי  ששימש בעבר קצין רפואה ראשי ומנכ"ל משרד הבריאות עולה כי הסכים עם עו"ד פייל, וקבע כי ניתן היה לבצע את כריתת הטפולה בתובעת ללא כריתת התוספתן. גם מעדותה של ד"ר עדנה ורדיגר - אף היא לא נכחה בניתוח הנדון והגיעה לבית החולים המדובר רק בשנת 1998 - עולה כי מדובר בניתוח אגבי, שהיה שכיח ביותר בניתוחי בטן תחתונה.
"אין ספק ששיקול הדעת לכרות את התוספתן שהיה סמוך לטפולה שנכרתה, הוא שיקול דעת נכון, מוצדק ומקובל באותן שנים, בהן לא היה נפוץ אמצעי הדמיה כ-C.T או M.R.I, ולפיכך אף לא טענה התובעת לרשלנות", קבעה השופטת מני גור בפסק דינה.
"אלא ששלושת הרופאים אף מציינים כי אין מדובר בניתוח חירום, מציל חיים או הכרחי לפעולת הניתוח המקורית - כריתת הטפולה. ברור ואין מחלוקת כי מדובר בניתוח אגבי נפוץ, שניתן היה לייתר אותו". בנוסף קבעה השופטת, כי מסקנתה מעדויות הרופאים היא שמצב זה של ניתוח התוספתן נצפה מראש - עוד בטרם נפתחה בטנה של הפעוטה בניתוח "בטן חוקרת".

באשר לשאלה האם קיבלו הורי התובעת הסבר לגבי הוצאת התוספתן – לא ניתנה לכך תשובה ברורה. אמה של התובעת הצהירה, כי הוחתמה בבהילות על טופס הסכמה לניתוח מבלי שקראה אותו או קיבלה הסברים כלשהם בעל פה. רק בדיעבד התברר לה כי היה זה טופס הסכמה לניתוח. כחצי שעה לאחר סיום הניתוח, הובהר לה ולבעלה כי נכרתה בו החצוצרה והשחלה הימנית של בתם.
רק לאחר בירורים נוספים שעשה האב, התברר כי בנוסף במהלך הניתוח נכרת גם התוספתן - על אף שלא היה הכרח. אמה של התובעת הצהירה, כי תגובתה הראשונית היתה כעס על כי נעשתה פעולה כירורגית להוצאת התוספתן מבלי ליידע אותה ואת בעלה, או לשאול אותם להסכמתם.
השופטת קבלה על כך שהמדינה לא סיפקה עדויות של רופאים שהיו מעורבים באירוע. "וכאילו לא די באי-העדת הרופאים המעורבים בניתוח, גם טופס ההסכמה עצמו 'שותק', וממנו לא ניתן להבין מי אמר מה", המשיכה השופטת. "נעדרה חותמת הרופא, ולא ניתן לזהות מהחתימה מי מרופאי בית החולים החתים את הורי התובעת על טופס ההסכמה".

טופס ההסכמה שעליו חתמו הורי התובעת, מבהיר מפורשות במקרה של ניתוח "בטן חוקרת" כי יתכנו פעולות כירורגיות נוספות, שיהיה בהן צורך או דחיפות, והחותם נותן בכך הסכמתו לפעולות אלה. אלא שהנוסח מצביע על הרחבת ניתוחים ופעולות כירורגיות בלתי צפויות. "הוצאות התוספתן היתה פעולה צפויה כמעט בוודאות", קבעה השופטת.
נוכח כל האמור, מצאה השופטת כי נעשתה פגיעה באוטונומיה של התובעת, וכי היה מקום לגלות מידע זה של כריתת תוספתן וליידע את הוריה – גם אם מדובר בפרקטיקה נהוגה. "לא הוכח במידת הראיה הנדרשת כי ניתן הסבר כזה להורים", קבעה השופטת בפסק דינה.
 
"בקביעת הפיצוי יש להתחשב במספר פרמטרים"
לעניין הפיצוי, קבעה השופטת כי יש להתחשב במספר פרמטרים – ראשית, אין מחלוקת כי כריתת התוספתן הבריא לא הסבה נזק כלשהו לתובעת. שנית, העדר הגילוי הנדרש נעשה טרם חקיקת חוק זכויות החולה. שלישית – הפרקטיקה הנהוגה בזמנו, לכרות את התוספתן בניתוחי "בטן חוקרת", בהיעדר אמצעי הדמיה משוכללים הקיימים כיום.
בהתאם לכל האמור, קבעה השופטת כי הפיצוי שעל המדינה לשלם לתובעת בגין פגיעה באוטונומיה הינו בסך 35,000 שקלים, בתוספת החזר הוצאות משפט בסך 8000 שקלים. סך הפיצוי: 43,000 שקלים
.

משרד עו"ד דוד פייל ושות' http://www.df-law.co.il מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים
.

 

 


 
1
פייסבוק   צור קשר   אודות
 
 
 
 

האינדקס המרכזי
18,917 בעלי עסקים ונותני שירות

1
 
אבחון וטיפול אלטרנטיבי 843
   
אביזרי חבישה 12
   
אביזרי שיקום 36
   
אוסטיאופתיה 33
   
אופטומטריסטים 634
   
אופטיקאים 529
   
אחיות פרטיות 145
   
אירידיולוגיה 20
   
אמבולנס פרטי 142
   
ארומתרפיה 23
   
ביופידבק 17
   
בית לחיים 4
   
בית אבות דיור מוגן 502
   
בתי הבראה והחלמה 13
   
בתי חולים 81
   
בתי חולים לבריאות הנפש 21
   
בי"ח סיעודיים וגריאטריים 99
   
בתי טבע 158
   
בתי מרקחת 819
   
גוף ונפש 422
   
דיאטנים 537
   
הומאופתיה 280
   
הידרותרפיה 51
   
הילינג 265
   
היפנוזה 18
   
הסעות נכים 27
   
השמת עובדים זרים 65
   
ויטמינים 10
   
חיתולים למבוגרים 66
   
טווינא 23
   
טיפול אלטרנטיבי בילדים 44
   
טיפול באמצעות בעלי חיים 43
   
טיפול בעזרת יצירה והבעה 384
   
טיפול בהפרעות זיכרון 7
   
טיפול בהפרעות שינה 16
   
טיפול באמצעות ציורי ילדים 2
   
יועצי תזונה 70
   
כירופרקטיקה 109
   
כירורגיה של היד 28
   
מגנטותרפיה 7
   
מדיטציות 48
   
מוצרים אורטופדיים 295
   
מוקדי עזרה ראשונה 103
   
מכונים רפואיים 526
   
מכשירי שמיעה ואביזרים 194
   
מנגנוני נכים לרכב 16
   
מרחצאות ומעיינות מרפא 6
   
נטורופתיה 235
   
נעליים אורטופדיות 84
   
עורכי דין ביטוח 1043
   
עורכי דין ביטוח לאומי 1217
   
עורכי דין דיני נזיקין 4182
   
עורכי דין רשלנות רפואית 462
   
פודיאטרים 33
   
פיזיותרפיה 381
   
פיזיותרפיה התפתחותית 16
   
פילאטיס 167
   
פלדנקרייז 139
   
פסיכוגריאטריה 2
   
פסיכולוגיה התפתחותית 31
   
פסיכולוגיה שיקומית 39
   
פסיכותרפיה 632
   
פרחי באך 41
   
ציוד ואביזרים לנכים 49
   
קינסיולוגיה 25
   
קלינאי תקשורת 260
   
רולפינג 8
   
רכב חשמלי וקלנועיות 46
   
רכיבה טיפולית 38
   
רפואה סינית 403
   
רפלקסולוגיה 433
   
שיאצו 180
   
שיטת אלבאום 17
   
שיטת אלכסנדר 79
   
שיטת פאולה 31
   
שיקום נכים ונפגעים 165
   
שירותי סיעוד 556
   
תזונה ודיאטות טבעיות 98
   
תרפיה במוסיקה 29
   


אבחון וטיפול אלטרנטיבי אביזרי חבישה אביזרי שיקום אוסטיאופתיה אופטומטריסטים
אופטיקאים אחיות פרטיות אירידיולוגיה אמבולנס פרטי ארומתרפיה
ביופידבק בית לחיים בית אבות, דיור מוגן בתי הבראה והחלמה בתי חולים
בתי חולים לבריאות הנפש בי"ח סיעודיים וגריאטריים בתי טבע בתי מרקחת גוף ונפש
דיאטנים הומאופתיה הידרותרפיה הילינג היפנוזה
הסעות נכים השמת עובדים זרים ויטמינים חיתולים למבוגרים טווינא
טיפול אלטרנטיבי בילדים טיפול באמצעות בע"ח טיפול ע"י יצירה והבעה טיפול בהפרעות זיכרון טיפול בהפרעות שינה
טיפול ע"י ציורי ילדים יועצי תזונה כירופרקטיקה כירורגיה של היד מגנטותרפיה
מדיטציות מוצרים אורטופדיים מוקדי עזרה ראשונה מכונים רפואיים מכשירי שמיעה ואביזרים
מנגנוני נכים לרכב מרחצאות ומעיינות מרפא נטורופתיה נעליים אורטופדיות עורכי דין - ביטוח
עורכי דין - ביטוח לאומי עורכי דין - דיני נזיקין עורכי דין - רשלנות רפואית פודיאטרים פיזיותרפיה
פיזיותרפיה התפתחותית פילאטיס פלדנקרייז פסיכוגריאטריה פסיכולוגיה התפתחותית
פסיכולוגיה שיקומית פסיכותרפיה פרחי באך ציוד ואביזרים לנכים קינסיולוגיה
קלינאי תקשורת רולפינג רכב חשמלי רכיבה טיפולית רפואה סינית
רפלקסולוגיה שיאצו שיטת אלבאום שיטת אלכסנדר שיטת פאולה
שיקום נכים ונפגעים שירותי סיעוד תזונה ודיאטות טבעיות תרפיה במוסיקה  
 
 
כל הדרכים שלכם ליצירת קשר:

                     
חזרה לדף הבית    תנאי שימוש   מדיניות פרטיות   חוק הספאם   אתיקה מקצועית   חוק זכויות יוצרים
                     
פקס: 153-54-7126459   דוא"ל: lelo.hagbala@gmail.com   כתובת: בן חור 14 באר שבע   הצהרת נגישות   רישום ניוזלטר   אודות

מדיניות שימוש ב-cookies וכלים אחרים

על מנת לאפשר לנו לפעול ולהפעיל את האתר באופן מיטבי וכן לשפר את חווייתכם מהשימוש בו, אנו עשויים להשתמש בכלי מסוג "עוגיות" (Cookies), כמו גם ב"כלים אחרים" | יחד עם זאת, על מנת שנוכל לעשות זאת, אנו נדרשים לאישורכם והסכמתכם | היה ואם אין רצונכם להתיר לנו להשתמש בכלים אלו, הנכם נדרשים להפסיק באופן מיידי שהייתכם-שימושכם באתר | האמור ד-לעיל' מהווה תמצית "מדיניות השימוש" באתר | את הנסח המלא והמחייב ניתן למצוא בקטגוריה "מדיניות פרטיות".

בכל שאלה ניתן לפנות אלי באמצעות צור הקשר שבאתר   |   מדיניות פרטיות 


© כל הזכויות שמורות ל: עדי גולן ADI GOLAN