"אם לא היית מגמגם, היית מושלם מדי", פוסט של אבא לילד מגמגם כובש את הרשת
פוסט שפרסם אב לילד מגמגם, הצליח לגרוף אלפי צפיות ולייקים בפחות מיממה. "אם אתה משדר ביטחון - החברה מקבלת אותך, ולא מתייחסת ללקות. כשאורי התחיל לגמגם בסביבות גיל שש, הוא אמר שזה לא פייר ושאל למה זה קרה דווקא לו. אמרתי לו שיש ילדים במצב הרבה יותר גרוע, ואם הוא לא היה מגמגם - הוא היה מושלם מדי"
שירה כהן, 11/05/2017, צילום: shutterstock
אורי עם השלט בידו
פוסט שפורסם ברשתות החברתיות הצליח לגרוף למעלה מ-4,500 לייקים וקרוב לאלף שיתופים, בפחות מיממה. את הפוסט פרסם נתנאל פישר – אב לילד מהמם ומגמגם בשם אורי. "במסגרת חלוקת התפקידים לטיול השנתי, אורי שלנו קיבל תפקיד להעביר הדרכה בפני כל הכיתה", כתב נתנאל בפוסט. "הוא התלבט, אך החליט שלא לתת למבוכה ולגמגום לנצח. וכך, לפני ההדרכה, הוא הרים את השלט הבא: 'שלום לכולם. במהלך ההדרכה אדבר לאט. אולי בהתחלה יישמע לכם מוזר, אבל ככה אני שולט בגמגום. תודה על ההבנה ועל הסבלנות'. וזה עבד.
"ילדי כיתה ד' הקשיבו בדממה ונתנו כבוד. החלטנו לשתף כדי לחזק ילדים מגמגמים או הסובלים מקושי אחר: 'אל תפחדו, ואל תתביישו'".
תמונתו של אורי, שפורסמה לצד הפוסט של אביו, הצליחה לגעת בליבם של רבבות. "כשהמורה ביקשה ממני להעביר הדרכה קצרה לכיתה, המחשבה הראשונה שלי הייתה 'אוי לא'", משחזר אורי בראיון לYnet. "בזכות אימא שלי שיניתי את דעתי. אימא חיזקה לי את האומץ לדבר מול הכיתה בקצב נחת".
מה זה אומר לדבר ב'קצת נחת'? טוב ששאלתם. הכוונה היא לקצב דיבור איטי שיאפשר שליטה בגמגום או אם תרצו – עיצוב הדיבור. "אי אפשר להיפטר מהגמגום, אבל כן אפשר לשלוט בו בצורה מסוימת כשמדברים בצורה יותר איטית", מסביר נתנאל.
"אם הוא לא היה מגמגם, הוא היה מושלם מדי"
לדברי אמו של אורי, שלומית, לאחרונה התופעה גברה ואורי הגיע למצב שהוא מעדיף שלא לדבר כלל. הבעיה היא שזה פגע בתחומים רבים אחרים, שפשוט 'השביתו' אותו. "הוא לא הלך למכולת כדי להימנע משיחה עם המוכר, פחות השתתף בכיתה וכדומה. ביום ההורים המורה דיברה איתנו וביקשה לחזק את נושא הדיבור. משימת ההדרכה הייתה חלק מזה, ולי היה ברור שהוא יכול לעשות את זה. כתבנו טקסט של עמוד וחצי, וסיכמנו שהוא ידבר לאט וככה הוא לא יגמגם. הוא פחד שזה יישמע מוזר, ולכן החלטנו לכתוב את השלט ולהסביר לחברים מהכיתה".
ומסתבר שזה עזר, וכשמסבירים לילדים – הם מבינים. קשובים. "בגלל הלחץ קצת גמגמתי, אבל חוץ מזה, כולם הקשיבו יפה", מסביר אורי.
לדבריו, החברים שלו לא צוחקים עליו ולא עושים מהגמגום 'סיפור', אבל כשהוא פוגש ילדים חדשים – אז מתחילה הבעיה. "לפעמים הם צוחקים עליי ומחקים אותי, ואני נעלב מזה. הייתי רוצה שהגמגום יעבור, אבל אני מבין שיש סיכוי שזה יעבור כל החיים ולמרות שאני קצת מתבייש בזה מדי פעם, כשאני שר אני לא מגמגם".
לשאלה מהו המסר שאותו הם מבקשים להעביר להורים של ילדים מגמגמים עונים השניים כי חשוב להתחיל בטיפול אצל קלינאית תקשורת, כמה שיותר מהר. "לפעמים חושבים שזה ממתח נפשי ושזה יעבור, אבל ברוב המקרים זה לא נכון. יש טכניקה שעובדים עליה, ודרושים הרבה תרגולים ועזרה של ההורים. אל תאשימו את עצמכם, פשוט תגיעו לטיפול מקצועי כמה שיותר מהר".
אביו של אורי, נתנאל, סבור כי בד בבד יש לחזק את הילד ולתת לו את הביטחון שיש משפחה וחברים תומכים מאחוריו. כי "בסופו של דבר, אם אתה משדר ביטחון – החברה מקבלת אותך, ולא מתייחסת ללקות. כשאורי התחיל לגמגם בסביבות גיל שש, הוא אמר שזה לא פייר ושאל למה זה קרה דווקא לו. אמרתי לו שיש ילדים במצב הרבה יותר גרוע, ואם הוא לא היה מגמגם – הוא היה מושלם מדי".
-1.png)
.png)
-1.png)
-12.png)
.jpg)
