Facebook
Twitter
Email
WhatsApp

הכנר פאבל שפורקל חוזר אל הקאמרטה – מוצ”ש, 08/06/24 בשעה 21:00

מערכת, 05/06/2024, צילום: יחצ

בית האופרה, המשכן לאמנויות הבמה, תל אביב, מוצ”ש, 08/06/2024 בשעה 21:00 ♦ תיאטרון ירושלים, אולם הנרי קראון, יום א’, 09/06/2024 בשעה 20:00

פאבל שפורקל כינור (צ’כיה)

אבנר בירון מנצח

לודוויג ואן בטהובן (1770 – 1827) / יצורי פרומתיאוס – פתיחה, אופ’ 43   (‘5)

בטהובן / קונצ’רטו לכינור ברה מז’ור, אופ’ 61   (’42)

Allegro, ma non troppo

Larghetto

Rondo. Allegro

הפסקה

בטהובן / סימפוניה מס’ 3 במי במול מז’ור, אופ’ 55, “אירואיקה” (’47)

Allegro con brio

Marcia funebre: Adagio assai

Scherzo: Allegro vivace

Finale: Allegro molto

אבנר בירון הוא המייסד, המנהל המוזיקלי והמנצח הקבוע של הקאמרטה הישראלית ירושלים, שזו לה העונה ה-40. עמוד התווך של רפרטואר התזמורת בנוי מנכסי צאן הברזל של המוזיקה הקלאסית לדורותיה ולסגנונותיה; לצד אלה, אבנר בוחר לשלב גם יצירות מסקרנות מן העולם שאין מרבים להשמיע באולמות הקונצרטים ולהזמין לתזמורת יצירות חדשות ממלחינים ישראלים.

אבנר למד ביולוגיה באוניברסיטה העברית והשתלם בניצוח באקדמיה למוזיקה בווינה ובמוֹצרטֵאוּם בזלצבורג. הוא שימש חלילן בפילהרמונית הישראלית ובתזמורת הקאמרית הישראלית. גישתו למוזיקה ולאינטרפרטציה מושפעת מהשכלתו הרחבה במוזיקה ובמדע; הוא חינך דורות של חלילנים ומורים לחליל ומוזמן לנצח על תזמורות ברחבי העולם. בעומדו בראש האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים יזם פתיחת מחלקה למוזיקה מזרחית, הקים את התזמורת הקאמרית של האקדמיה, יסד את הפקולטה למוסיקה רב-תחומית והיה חבר הוועדה המתמדת של ארגון האקדמיות למוזיקה באירופה. אבנר זכה בפרס שׂרת החינוך על מצוינות ותרומה אומנותית רבת-שנים בתחום המוזיקה בארץ ובפרס ע”ש אריק איינשטיין ליוצרים שתרמו להתפתחות התרבות הישראלית לדורותיה.

“חשבתי לנגן את הקונצ’רטי קצת אחרת: לא ללבוש שחורים, אלא רק חולצה, מכנסיים ואולי בנדנה. רציתי להתקרב לצעירים, להראות שאינם צריכים לחשוש מקונצרטים. בינתיים הסרתי את הבנדנה, אבל יש לי כינור כחול” – מְספר פאבֶל שְפּוֹרקְל, וירטואוז-העל הצ’כי בריאיון רדיו. בארצו ביסס מעמד של כוכב פופ בזכות שיתוף פעולה עם אומנים-שאינם-קלאסים: בפרויקטים “הדרך הצוענית” (2008) ו”אש צוענית” (2014) עם להקת צימבלום עממית הופיע ב-300 קונצרטים לפני כ-150 אלף איש. הוא מכר למעלה מרבע מיליון תקליטורים מהקלטותיו. שפורקל למד כינור מגיל חמש, המשיך בקונסרווטוריון של פראג ובאקדמיה למוזיקה בעיר וכן בארצות הברית, לרבות בהדרכת יצחק פרלמן. ברפרטואר שלו ארבעים קונצ’רטי לכינור ואינספור סונָטות ויצירות קאמריות; אחרי שניגן את הקונצ’רטו לכינור מאת דבוז’ק בפילהרמונית הצ’כית בניצוח ולדימיר אשכנזי, הצהירו מבקרים ש”כישרון כזה נולד פעם במאה”. פאבל שפורקל מנגן בכינור כחול שבנה בעבורו יאן שפידְלֶן ב-2005. ב-2022, בסדרת קונצרטים שנדחתה בשל מגפת הקורונה, שפורקל סחף את קהל מאזיני הקאמרטה, שגדשו את האולמות, בצלילי הקונצ’רטו לכינור מאת מנדלסון; אנו שמחים לארח אותו שוב.

Pavel Šporcl Plays Beethoven

Avner Biron conductor

Pavel Šporcl violin (Czech Republic)

Ludwig van Beethoven (1770-1827) / The Creatures of Prometheus – Overture, Op. 43   (5’)

Beethoven / Violin Concerto in D major, op. 61   (42’)

Allegro, ma non troppo

Larghetto

Rondo. Allegro

Intermission

Beethoven / Symphony no. 3 in E flat major, op. 55, “Eroica”   (47’)

Allegro con brio

Marcia funebre: Adagio assai

Scherzo: Allegro vivace

Finale: Allegro molto

The Opera House, The Performing Arts Center, Tel Aviv

Saturday, 8.6.24 at 21:00

Jerusalem Theatre, Henry Crown Hall

Sunday, 9.6.24 at 20:00

לודוויג ואן בטהובן (1770 – 1827)

יצורי פרומתיאוס – פתיחה, אופ’ 43   5 דקות

הפתיחה יצורי פרומתיאוס משנת 1800 היא למעשה ההזמנה הראשונה מבטהובן ליצירה לבימה – בלט, שהטקסט והכוריאוגרפיה שנלוו אליו אבדו במרוצת השנים. פרומתיאוס היה בן למשפחת הטיטאנים במיתולוגיה היוונית; בזמן מלחמת הטיטאנים באלים עבר לצד האלים, יצר את דמויות בני האדם ואף  נטל את האש מן האלים והעבירהּ לאנושות – צעד שגרר עונש מצד זאוס. הפתיחה “יצורי פרומתיאוס” הוצגה בשנת1801 ונחלה הצלחה ב-24 מופעים. ליצירה פתיחה, מבוא ו-16 תמונות, חלקן תוספות מאוחרות יותר של המלחין. בשל היותה בזמנו הפתיחה היחידה מאת בטהובן, גם הוא השתמש בה בנפרד מן הבלט כדי לפתוח קונצרטים מיצירותיו. המבוא הוא אדאג’ו בטהובני באופיו המציג אקורדים מתוחים מבחינה הרמונית שמנגנת התזמורת כולה (לרבות הטימפני), אקורדים שאינם בנויים על הדרגה הראשונה של סולם המוצא, כמקובל (מהלך דומה נקט בטהובן גם בפתיחת הסימפוניה מס’ 1, אופ’ 21). המבוא עובר למרקם כוראלי בכלי הנשיפה וכלי הקשת, הממשיכים באלגרו מולטו קצבי ומלא פאתוס. התנועה המתמדת נעה לעיתים מכלי הקשת לקטעי סולו של הכלים השונים – ונכונו גם הפתעות מבחינת ההרמוניה והעוצמה. האקורדים התזמורתיים שבים בסיום הפתיחה – תזכורת לסולם המוצא דו מז’ור, שוב עם פעלתנות של הטימפני.

כבר ביצירה מוקדמת זו מאת בטהובן מובע רעיון הגבורה ועולים רמזים לנושא הפרק האחרון מן הסימפוניה מס’ 3 שנשמע בהמשך הקונצרט – שבכל היצירות שבו בטהובן משכיל ליצור שוב ושוב מבנים  מורכבים, המושתתים למעשה על אבני בניין וחומרי יסוד פשוטים.

לודוויג ואן בטהובן

קונצ’רטו לכינור ברה מז’ור, אופ’ 61   42 דקות

הקונצ’רטו לכינור ולתזמורת, אופ’ 61 הוא הקונצ’רטו היחיד לכינור מאת בטהובן, שחיבר אותו בין השנים 1804–1806. בנגינת הבכורה היה הסולן פרנץ קלמנט בן ה-21, המנהל המוזיקלי והכנר הראשי בתיאטר-אַן-דֶר-וִין, אולם הביקורות היו מעורבות – אולי מכיוון שבטהובן השלים ברגע האחרון את תפקיד הסולן, שבקונצרט נאלץ לקרוא את היצירה מן הדף.

קו הכנר הסולן אינו בוהק בווירטואוזיות של תצוגת תכלית שאנו מורגלים בה: מעבר לארפג’ים וסולמות עליו לבנות הבעה לירית ולעצב קווי מתאר בתוך המבנה רחב הממדים של היצירה, שזכתה בשל כך לכינוי “סימפוניה לכינור ולתזמורת”.

את היצירה פותח ה”דופק” של הטימפני – מוטיב שעתיד לעבור גם בין הכינורות, הקלרניתות והקרנות – לחילופין עם מעין כוראל בכלי הנשיפה של עץ. עד מהרה נשמע טוטי תזמורתי גדול בנגינת כל הכלים. מתוך קווים איטיים וארוכים בכינורות צומחת נגינת הכנר הסולן. הפרק השני, בסולם סול מז’ור, הוא דו-שיח איטי, בעל אופי נוגה ונוסטלגי, בין הסולן לכלי התזמורת, בפרט הקלרניתות, הקרנות והבסון.

הכנר הסולן הוא שפותח את פרק הרונדו המסיים, במשקל שש שמיניות ועליצות מלאת שמחת חיים, בארפג’ המבסס מחדש את סולם רה מז’ור – שוב במענה עם סולנים מקבוצת כלי הנשיפה של עץ.

בשנת 1844 ניגנו את הקונצ’רטו בלונדון הסולן יוזף יואכים בן ה-13 והתזמורת הפילהרמונית של לונדון בניצוח פליקס מנדלסון והביאו את היצירה, שמלחינהּ לא היה עוד בין החיים, אל לב הרפרטואר לכינור.

לודוויג ואן בטהובן

סימפוניה מס’ 3 במי במול מז’ור, אופ’ 55, “אירואיקה”   47 דקות

בשנת 1798 נפוליאון כבש את מצרים; שנה לאחר מכן עלה עם צבאו צפונה בקו החוף דרך עזה ויפו – ונבלם בעכו. על פניו הוא מרד בממסד המלוכה של צרפת וחיבר את “קוד נפוליאון” שהעלה על נס זכויות אדם – ובשל כך הקדיש לו בטהובן בשנת 1804 את הסימפוניה מס’ 3 שלו; אולם משהכתיר אותו הוא עצמו לקיסר, בטהובן מחק את ההקדשה בחמת זעם (כפי שהעיד תלמידו פרדיננד ריס). הייתה זו תקופה שהמלחין נאבק בה בירידה משמעותית בשמיעתו ובמיחושים נוספים – ודווקא אז היה פורה במיוחד והוציא תחת ידיו יצירות מופת רבות.

עוד לפני שדנים במוזיקה, על השלישית ניתן לומר בפה מלא שהיא מהפך. ייחודה בכך שבמרכזה ניצב האדם, היוצר, החופשי: בצלילי הסימפוניה “אירואיקה” נשמע גם גבורה, תוך מאבק, חיפוש והתגברות על קשיים ומכשולים. כמו בקונצ’רטו לכינור שזה עתה שמענו, הצורות המורחבות שיצר בטהובן פתחו אפשרויות חדשות להבעה רגשית – וביטאו את רוח המהפכה של התקופה.

הפרק ראשון, עם תנועה וחיות, נפתח בשני אקורדים פשוטים – בנגינת כלל התזמורת (עם שלוש קרנות ולא שתיים כמקובל בתקופה), המגדירים את הסולם ואת נקודת המוצא שלנו: המנצח לאונרד ברנשטיין דימה את האקורדים האלו לעמודים אדירים בכניסה למקדש. מתחים הרמוניים וריתמיים מתמידים מערערים את תחושת הביטחון של המאזינים.

הפרק השני, החריג בהיקפו, הוא מארש אבל, במקצב מנוקד ובסולם המינור המקביל למי במול מז’ור – דו מינור. גם בסופו של הפרק אין אור בקצה המנהרה, כלומר הדברים נותרים על כנם ולא הופכים למז’ור, למשל – ואנו נותרים בעגמומיות הסולם דו מינור .

הפרק שלישי הוא סרקצו – מהתלה, הפותח במהירות גבוהה ובעוצמה נמוכה ואז מתפרץ בעוצמה גבוהה.

הווריאציות בפרק הרביעי והמסיים משחקות עם ציפיות המאזינים – מה עומד להגיע עכשיו? חלק מן הפתעות שבפרק היו מהפכניות לזמנן. יש הרואים בפינאלה תוכן סימבולי: סמל לחירות האדם, בבחינת “הכל צפוי והרשות נתונה”, או לחילופין סיפור חיים סוער, המשתרע מעמל ואימה ליופי עד אין-סוף.

כך נדפס בכתב עת וינאי בשנת 1805: “יש בה קטעים יפים, אבל הרצף משובש. הסימפוניה נמשכת בלי די, היא מייגעת גם חובבי מוזיקה מושבעים. אם כך ימשיך בטהובן, ינטשו אותו מאזיניו במפח נפש”. לאונרד ברנשטיין, 150 שנה אחר כך, סיכם לגמרי אחרת: “שני הפרקים הראשונים של הסימפוניה השלישית מאת בטהובן הם אולי הגדולים בתולדות המוזיקה”.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

יפגשו אנשי מקצוע ויקבלו ידע וכלים מעולם הפסיכותרפיה הנרטיבית שמטפלת בחוויה הטראומטית. יתקיים ביום חמישי 20/06/2024 בין השעות 14:30-19:30 באשכול הפיס בכפר סבא

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

21/06/2024 יום שישי 14:00-10:30 שבתאי לוי 26, חיפה. כניסה חופשית בהרשמה מראש! דיאלוג בין שירה עברית לתערוכה “בבית: משכן האהבות והחרדות”

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

“בעוד באזורים אחרים בארץ יש יציבות במספר חולי הסוכרת, בגליל המספרים עולים! סוכרת הפכה למחלה של המעמד הסוציואקונומי הנמוך” בביקור של מנהלת מחלקת ניהול איכות

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

האהבה בין בני אדם בדומה לאהבה בין כל יתר היצורים שנבראו היא התכונה העיקרית שמנחה אותנו בחיים והיא שולטת במעשינו

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

הוא בכלל חלם להיות חקלאי, אבל המשיכה לראות דברים שהופכים מתוכנית על הנייר לפרוייקט חי בשטח הביאה אותו ללימודי הנדסה. כבר כמעט 6 שנים שהוא בכרמל הוא מכיר כל בורג בבית החולים

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

בית הקונפדרציה, בניהולו של אפי בניה, מארח את אמנית הקול ילידת ורשה ותושבת ירושלים, אולגה אביגיל מילשצ’יוק, במופע א מיידעלע פון פוילן (נערה מפולין), בסיומו של מסע הופעות שלה באירופה

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

שחקן הטניס הפראלימפי, גיא ששון, חבר אילן ספיבק רמת גן, המתאמן עם עופרי לנקרי, הוא הישראלי הראשון שזכה ברולאן גרוס

ז׳ בסיון ה׳תשפ״ד – 13/06/2024

“עם ללא גבולות – היעד: קביעת גבולות גיאוגרפיים, חברתיים ועסקיים” מאת יורם גבאי, בהוצאת ספרי ניב, מתמקד בתיאור הפיצול ה”כפול” של העם היהודי בארצו, בגורמים לכך ובאמצעים שיוכלו

כ״ט באייר ה׳תשפ״ד – 06/06/2024

טיפול שיניים רשלני הותיר מטופל תושב תל אביב (59) עם נכות קשה, שאף גרמה לו לנסות להתאבד פעמיים, כך נטען בתביעה שהוגשה לאחרונה עו”ד עורכת הדין דיקלה ואנונו המתמחה

כ״ט באייר ה׳תשפ״ד – 06/06/2024

הרצאה בנושא מילים וביטויים בלהג העיראקי של יהודי בבל, מרצה: דן שינה המורה לערבית המוכר גם מהטיקטוק

כ״ט באייר ה׳תשפ״ד – 06/06/2024

נכסים של ריאליטי ברחבי הארץ יהוו בטא סייט לדור החדש של פתרון RightHear ויונגשו לעיוורים באמצעות בינה מלאכותית

כ״ט באייר ה׳תשפ״ד – 06/06/2024

דמנציה היא מחלה הפוגעת בתפקוד ומובילה לירידה בזיכרון וביכולות המנטליות. המחלה נפוצה יותר בקרב נשים מאשר בגברים. על פי התחזית בארץ ובעולם, עד שנת 2050

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

בעקבות שני כתבי תביעה שהוגשו כנגד עיריית בית שאן בשם שני תלמידים עם מוגבלות בשמיעה, הושגו לאחרונה הסכמי פשרה. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הגישה את כתבי התביעה

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

לצד המשך שגרת המלחמה, חוג הידידים של האגודה למלחמה בסרטן עורך אירוע התרמה עם ההרכב המוסיקלי Miss Behave אשר יכלול מופע מרהיב עם שירי הנשמה הגדולים של שנות השישים

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

הצגה מוסיקלית חדשה ושובת לב על כוחו של דמיון והיכולת שלו לגבור על רגעים של פחד. חגיגה של יצירתיות, דמיון ותעוזה המתגלה דווקא בילדים המתמודדים עם פחד וחוסר ביטחון

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

הו ניתוח שמתבצע לעיתים נדירות בארץ, משום שרק במקרים יוצאי דופן נדרש היקף כריתה ניתוחית כל כך משמעותי. הניתוח שמתבצע רק במספר מצומצם של בתי חולים בארץ, בוצע בהצלחה

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

משחק הגמר הצמוד והמותח הסתיים בניצחונם של הכרישים על כדורסלני ספיבק אילן רמת גן, בתוצאה 46-51 לאחר 14-21 במחצית

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

“חורף בניו יורק” מאת ג’וזי סילבר, בהוצאת דני ספרים, הוא רומן רומנטי נפלא ומושלם. אייריס, שפית בריטית צעירה, מחליטה לעבור לניו יורק ולפתוח בחיים חדשים בעקבות מערכת יחסים רעילה

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

לאחרונה, לאחר מאבק משפטי, נאלץ קצין התגמולים במשרד הביטחון להכיר בחייל כנכה צה”ל, לאחר שחווה התקף אפילפטי חד פעמי, בעקבות ליל שימורים אותו עבר במסגרת שירות קרבי

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

הדס שסובלת מאפילפסיה החלה לחוות פתאום גם הפסקות דופק שסיכנו את חייה תוך כדי התקף אפילפטי

כ״ח באייר ה׳תשפ״ד – 05/06/2024

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן