בארץ

במסגרת המפגש הוצגו מחקר וסקר אודות עמדות הציבור כלפי מנהיגות של אנשים עם מוגבלות


מערכת, 16/01/2018, צילום: חיים צח לע"מ
 

עיקרי הממצאים כפי שהובאו על ידי קרן רודרמן הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות באוניברסיטת בר-אילן:

· רק 9% מהנסקרים העידו על כך שהם מכירים יותר מאדם אחד או שניים עם מוגבלות הנמצא בעמדת מנהיגות במשק, רק 6% מהנסקרים העידו כי הם מכירים יותר מאדם אחד או שניים הנמצא בעמדת מנהיגות בזירה הפוליטית.

· רק 2% מהנסקרים טענו כי אדם עם מוגבלות פיסית אינו יכול להנהיג. 6% טענו כי אדם עם מוגבלות חושית אינו יכול לשמש כמנהיג, 41% טענו כי אדם עם מוגבלות נפשית אינו יכול לשמש כמנהיג, ו-59% טענו כי אדם עם מוגבלות שכלית אינו יכול לשמש כמנהיג.

· מהמחקר עולה כי החסמים העיקריים שעומדים בפני אנשים עם מוגבלות בדרך לעמדות השפעה הם העדר נגישות למעגלים חברתיים, נגישות להשכלה גבוהה, שילוב בתעסוקה והשתלבות בצבא.
 
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ורעייתו נחמה, אירחו היום, שלישי, כ"ט בטבת, 16 בינואר, מפגש מיוחד בסימן "מנהיגות במוגבלות". במהלך המפגש הוצג לנשיא מחקר של הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות באוניברסיטת בר-אילן שבדק את היחס אל מנהיגים עם מוגבלות מתחומים שונים. בנוסף הוצגו לנשיא תוצאות סקר שנערך בקרב הציבור ובדק את עמדותיו על מנהיגותם של אנשים עם מוגבלות, הסקר נערך על ידי מכון "דיאלוג". נשאו דברים באירוע נשיא המדינה, ח"כ קארין אלהרר, מנכ"לית קרן משפחת רודרמן שירה רודרמן ומנהלת הקליניקות לזכויות אנשים עם מוגבלויות באוניברסיטת בר אילן עו"ד רוני רוטלר.
 
"אני שמח לארח אתכם כאן בביתו של העם, בית הנשיא, ברוכים הבאים," אמר הנשיא והוסיף: "יש חסרי ישע בחברה שעלינו החובה לדאוג להם כחברה, כי אם אנחנו לא דואגים לחסרי ישע, אנחנו לא ראויים להיקרא חברה. אבל, לא כל מי שמוגבל הוא חסר ישע. אני זוכר את הכנסת לפני שקארין הגיעה, ואני זוכר את הכנסת לאחר שהחלה להשתתף בדיונים ולתרום מיכולותיה, שהן יכולות מופלאות." עוד אמר הנשיא: "המוגבלות לא מונעת מאדם להיות חלק מהחברה ואף להוסיף ולתרום לחברה. אני חושב שהעניין הוא רק עניין של חינוך."
 
הנשיא הוסיף שאל לחברה להתייחס אל אנשים עם מוגבלות אחרת, "תנו לאנשים עם מוגבלויות להתמודד עם הצרכים שלהם", הדגיש הנשיא והוסיף: "כחברה, אל תהיו פטרונים על דברים שאינכם צריכים. חברה צריכה להבין שכולנו צריכים להיות חלק מהמערכת החברתית בהתאם ליכולותינו לתרום ואין מוגבלות שעשויה למנוע מאדם לתרום לחברה."
 
מדברי ח"כ קארין אלהרר: "אני מאמינה גדולה בשוויון הזדמנויות ואנשים עם מוגבלות חייבים לקבל את ההזדמנות להיות אנשים משפיעים ולהגיע לעמדות מנהיגות. הענקת המחקר היום לנשיא המדינה היא בעיני בשורה אמיתית. מכאן תצא אמירה שעל המדינה לעשות יותר כדי שציבור אנשים עם מוגבלות ייקח חלק בכל שדרות החברה."
 
במהלך המפגש פנה אל הנשיא גיא שמחי, לשעבר מנכ"ל המרכז לעיוור בישראל והיום הממונה לתעסוקה של אנשים עם מוגבלות בהסתדרות, לקוי ראייה בעצמו: "אני נשוי ואבא לארבעה. אני אתחיל ואומר שחיי היום-יום שלי הם חיים קשים. אני קם בבוקר וצריך להבין איפה אני נמצא, איך אני מגיע ממקום למקום, איך אני מצליח להבין את המבט של הילד שלי שמדבר איתי, אני צריך לצאת מהבית ולצאת לעבודה. כל רגע בחיים שלי זו התמודדות. בעצם המציאות הזאת, מביאה אותי לנסות ולהיות כל הזמן יצירתי, איך אני מנהל את החיים שלי בצורה טובה ומעניינת. יש משהו אלטרנטיבי בחיים עם המוגבלויות שמייצר משהו מאוד ייחודי בהתמודדות. אני חושב שהחברה צריכה ללמוד להתקרב אליה. אלו כלים וסוגי למידה שהחברה לא מכירה והרבה פעמים מפחדת ממנה. מעבר לאחריות של החברה לאפשר לנו את שוויון ההזדמנויות הזה, יש משהו לא פחות חשוב והוא אנחנו. הרבה פעמים שמים את האחריות על החברה – שהחברה צריכה לעשות והחברה צריכה לטפל. מרוב שזה קורה החברה הופכת אותנו לפאסיביים, מייצרים לנו שירותים ותכניות וסדרי עולם שלמים ואנחנו פשוט הולכים למקומות האלה מבלי יותר מידי לחשוב ולהתפתח."
 
הנשיא השיב לגיא ואמר: "כשהחברה תראה יותר ויותר אנשים שמתבטאים כמוך ופועלים כמוך, לומדים מהם המצוקות והקשיים, כל התלאות איתם אתה מחויב להתמודד, בנוסף על התפקידים שאתה ממלא כאזרח מהשורה וכאדם בעל יכולות במסגרות שאתה עוסק בהם, היא תבין ותלמד. כשהחברה רואה שיושבים בתוך מערכת קבלת החלטות אנשים עם מוגבלות כזאת או אחרת אבל הדומיננטיות שלהם בוויכוח, בשכנוע, בצורך לקבל הכרעות נוכחת, זה חינוך."
 
"גם אנחנו צריכים להוביל," אמר גיא לנשיא: "כל הרעיון ביצירת ההנהגה הוא שאנחנו נהיה אלו שמזיזים את עצמנו. צריך דיאלוג, ריקוד טנגו שמחייב דיאלוג בינינו לחברה, עד שנטמע ביחד."