♦ תחזית יומית:יום שלישי 27 אוקטובר 2020: בהיר עד מעונן חלקית. הטמפרטורות יוסיפו להיות גבוהות מהרגיל לעונה. בשעות הבוקר ינשבו רוחות מזרחיות ערות בהרי הצפון.
"המשימה שאני מנסה להשיג היא, באמצעות כח המילה הכתובה, לגרום לך לשמוע, לגרום לך להרגיש - ולפני הכל לגרום לך לראשות. זה - ולא יותר, וזה הכל." ארנסט המינגווי
מערכת, 01/10/2017
כתבה שעשו על הסדנאות בתוכנית "מועדון תרבות", כאן 11
לפני כחצי שנה הכרזנו לראשונה על שיתוף פעולה עם בית הספר לכתיבה "סדנאות הבית", של הסופר אשכול נבו והמשוררת אורית גידלי, והזמנו את קוראי הספריה להגיש מועמדות לסדנת כתיבת פרוזה מונגשת לעיוורים ובעלי לקויות קריאה. עם יד על הלב, לא ידענו למה לצפות. חששנו. פחדנו שנשאר עם המון מוטיבציה ותשוקה ליצור משהו חדש, אך עם מיעוט משתתפים.
ואז זה קרה. הקסם הזה, שקורה כשעושים משהו טוב ומאמינים באמת שבו, הגיע אלינו, מלווה במוזת הכתיבה שפיזרה אבקת השראה. תוך מספר שבועות קיבלנו עשרות טקסטים והרגשנו בצמא הגדול שיש בקרב רבים מקוראינו. צמא לכתוב, צמא ללמוד, צמא להשתמש בכתיבה ככלי להתמודדות רגשית עם התדרדרות הראייה, צמא להיפגש ולהתגבש. הסופר ויליאן סטיירון אמר פעם, שלו נאלצו הסופרים לחכות עד שנפשם היקרה תהיה שלווה לגמרי, לא היה נכתב הרבה. פגשנו רבים שנפשם סוערת. אם בהתחלה חששנו שלא נצליח למלא מחזור אחד, שהרי לבסוף היו לנו מספיק מועמדים ראויים למלא שלוש סדנאות. מרגש כל כך.
עד עתה, הספקנו לסיים שני מחזורים של סדנת כתיבה למתחילים עם המנחים שחדרו לכולנו עמוק ללב - הסופרליאור אנגלמן וקרן איל מלמד, אירחנו והתרגשנו עם הזמרים והיוצרים דני רובס ומשה בן יוחנה, שהאחרון אף הלחין שיר שכתבה סיסי בן סימון, עיוורת בוגרת המחזור השני. הקראנו טקסטים ושוחחנו עם הסופר אשכול נבושהתארח בכל אחת מהסדנאות, וקיבלנו בזרועות פתוחות את שלל האורחים שהגיעו, ביניהם העורכת הראשית של ספרות המקור בהוצאת "כנרת זמורה-ביתן דביר" נועה מנהיים, הסופרת אילנה זיידמן, הסופר יותם טולוב ועוד. החודש אנחנו פותחים את המחזור הראשון למתקדמים, וממש בקרוב נפתח המחזור השלישי למתחילים, בהנחיית המשוררת ילי שנר.
אריאלה טוחולוב, כבדת ראייה בוגרת המחזור הראשון, כתבה: "לכתוב, זה לקמץ את החושך לשורות ארוכות של צבע. לכתוב זה... לשבור את מקל הנחייה, לשחרר את הלברדור ולרוץ יחפה בלילה כשמפחיד ולהפסיק לפחד. לכתוב זה לנצח את הבושה, המבוכה, שם, על גבי דפים ושורות. אני מסתתרת ומקלפת שאריות של החיים... לכתוב זה לנצח, את הבלתי יאומן, הבלתי אפשרי. לחיות. זה רגעי החסד שאתה מקבל מאלוהיך. אפשרתם לי להגשים ולממש יכולות שלא האמנתי שיש בי. תודה."
עוד שמחנו לגלות, שגם קוראים רואים שלהם לקויות קריאה אחרות ביקשו להצטרף, וכך נוצר שיח עשיר ומיוחד עוד יותר. מור דיעי, לקוי למידה בוגר המחזור הראשון, כתב: "ההשתתפות בסדנה הייתה חוויה יוצאת דופן עבורי. בזכות המשתתפים למדתי עד כמה תיאורים פיזיים של מראות ונוף יכולים להיות שוליים בסיפור. לא חייבים לראות כדי לתאר לעומק אנשים ותחושות. הדיונים בנושא 'איך אפשר לכתוב ספר מבלי לדעת לתאר נוף' הם כנראה אבן יסוד בעולם הספרות שטרם דנו בו מספיק. בזכות הקבוצה למדתי להעריך את הכתיבה החודרת מבעד לתיאורים ציוריים."
אנו מזמינים אתכם לשלוח אלינו טקסטים, ולהגיש מועמדותכם להתקבל לסדנאות כתיבה נוספות. מדהים כאן במקום הקסום הזה שלנו, אתם כבר תרגישו.
-1.png)
.png){kind=small}
