יו"ר הוועדה אלאלוף: "לא כדאי להתקרב לטיפול פארא-רפואי ציבורי" ♦ מנכ"ל משרד הבריאות: "ההשקעה בבריאות לא תאפשר לנו לקיים את המערכת לאורך זמן"
מערכת, 12/06/2018, צילום: Puixabay
בדיון דחוף שהתקיים היום בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת ועסק במגעים לסיום סכסוך העבודה בין עובדי מקצועות הבריאות (פיזיותרפיה, תזונה, קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק) למוסדות הרפואיים, אמר מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "ההשקעה הציבורית בבריאות לא תאפשר לנו לקיים את המערכת לאורך זמן. עם 4.5% מהתל"ג לא נצליח. בכל פעם תצוץ בעיה אחרת. יש מספיק כוח אדם בתחומים אלה, אין מחסור כמו במקצוע הסיעוד. אבל אין תקנים, אני לא מרוצה ממספר התקנים במערכת. זה יותר דחוף מאשר העלאת שכר. הממשלה צריכה לקבוע סטנדרט שירות, ולפי זה לקבוע תקנים לפי מפתחות ברורים, שלא נצטרך כל פעם להיגרר לקרבות. זה לא יערער את תקציב המדינה." יו"ר הוועדה ח"כ אלי אלאלוף (כולנו): "כיום בכלל לא כדאי להתקרב לטיפול פארא רפואי ציבורי. המצב חמור. משרד הבריאות חייב לקחת אחריות ולהציג בפנינו תמונת מצב ותכנית עבודה מפורטות." ח"כ אורלי לוי אבקסיס: "לא ייתכן שמערכת הבריאות לא יודעת מהם החוסרים שלה ואיך מתמחרים אותם."
חברי כנסת שנכחו בדיון התרעמו על תגובת נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר, ליאור קוטלר, לפיה: "משרדי האוצר והבריאות פועלים בימים אלה ומבררים את הטענות השונות. בירור הנתונים טרם הסתיים." חברי הכנסת מיכל בירן (המחנה הציוני), סעיד אלחרומי, דב חנין (הרשימה המשותפת) ואורלי לוי אבקסיס, טענו כי אין ספק שחסרים תקנים במערכת, והתשובה מטייחת את המציאות. ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אם בנתיבות ממתינים שנתיים לקלינאי תקשורת, בערערה זה בטח 10 שנים." יו"ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, אלי גבאי: "באתי לזעוק את זעקת המטופלים. כשההורים והילדים שלנו מאושפזים ולא מקבלים טיפול, זו פשיטת רגל של המדינה וקריסה טוטאלית של המערכת. אלה טיפולים מצילי חיים. אנחנו לא על סף תהום, אנחנו נמצאים בתהום. יש גם תכנון לשביתת רעב."
יו"ר העמותה לקידום הפיזיותרפיה בישראל, נעמה קשת: "כמנהלת שירות, אני מקבלת פחות מ-6,000 שקלים בחודש למשרה מלאה." אריה ליברמן, פיזיותרפיסט מזה 45 שנה: "עם הערכה לא הולכים למכולת. מדי בוקר אני צריך להחליט למי אני לא אתן טיפול היום, במקום להיפך."
בדיון נוסף, שעסק במעמד המתמחים במקצועות התזונה ורפואת השיניים, אמר ח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) טען כי התמחות סטודנטים לתזונה מתמהמהת שנים ממועד תחילת התואר. "איך המל"ג מאפשר דבר כזה?", תהה. הסטודנטית לתזונה שירה עזרא: "אני גם משלמת על הסטאז', גם לא יכולה לעבוד ולפרנס את ילדיי כאם חד הורית. ההשכלה שייכת היום רק לעשירים." הסטודנט חן אדרי מאילת: "אתם מפסידים אנשים טובים וזה יפגע בבריאות הציבור." היו"ר אלאלוף כינה מצב זה "עבדות". הוא הוסיף: "אנחנו מזניחים את הסטודנטים האלה, ללא שום אחריות ממשלתית. נקיים דיון ארוך ומסודר בתחילת הכנס הבא. יש לבצע עבודה יסודית לבחינת המקצוע, לימודיו והכשרתו." מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב וראש אגף תכנון ומדיניות במועצה להשכלה גבוהה, מרב שביב, השיבו כי מתקיימת עבודה משותפת לבחינת הלימה בין הלימודים להכשרה.
יו"ר איגוד מקצועות הבריאות בהסתדרות, אלי גבאי: "אתם כל הזמן עושים מיפוי, ובסוף תגיעו למפת שולחן. הגיע הזמן להכריע."
ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) כי לעומת מתמחים ברפואה כללית ובמקצועות נוספים, מתמחים ברפואת שיניים משלמים 20 עד 100 אלף שקלים על לימודיהם, אינם מקבלים שכר על התמחותם ואף נדרשים לשלם עבור תקופת ההתמחות.
דיקן הפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, פרופ' אהרון פלמון: "התוצאה היא פשוטה: מומחה אחד על כל 12 אלף איש בישראל, פי 21 פחות מאשר רפואה. לא רוצה להגיד 'פראייר', אבל כשיש מישהו שרוצה להתמחות ומקום שמוכן לקבל אותו, המדינה הרוויחה מומחה בלי לשלם אגורה."
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: "אנחנו מעניקים מלגות ל-24 סטודנטים בשנה, מקווים להרחיב עוד." היו"ר אלאלוף הודיע כי יקיים דיון ייחודי בנושא רפואת השיניים בכנס הבא ותוכן הצעת חוק לשינוי מעמד המקצוע.
1
כותרות היום - מבזקים
24/7
1
1
מערכת החדשות: 077-330-8993
פרשת השבוע
מפי הבחור ינון דהן היו' שבת קודש פרשת בהר בחוקותי כ"ו אייר התשפ"א
-1.png)
.png)
-1.png)
-12.png)
.jpg)
