פדויי שבי לוועדת החוץ והביטחון: "עינוי הדין ממשרד הביטחון גרוע מהעינויים בשבי"
יו"ר הוועדה, ח"כ דיכטר: "לא עולה על דעתי שנפקיר לוחמים פעמיים"
מערכת, 03/01/2018, צילום: Public Domail Pictures
ועדת החוץ והביטחון קיימה היום (ד', 03/01/2018) דיון מהיר בנושא שיקום וטיפול בפדויי שבי על פי הצעותיהם של ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי), אשר גם ניהל את הדיון והגיש הצעת חוק בנושא, וכן של ח"כ שרן השכל (הליכוד), ח"כ אכרם חסון (כולנו)וח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו).
יו"ר הוועדה, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), אמר בפתח הדיון: "הדו"ח על פדויי השבי מכיל נתונים מצמררים – למעלה ממחציתם סובלים מפוסט טראומה, ושיעורי התמותה שלהם הם פי 4 משל חיילים ששירתו במקביל להם. הייתי בטוח שחמור מזה לא יכול להיות, אלא שבסעיף השלישי מצוין כי פדויי השבי אומרים שעינוי הדין ממערכת הביטחון הוא גרוע כמו העינויים שחוו בשבי."
ח"כ לשעבר ישראל חסון, אשר הוביל בשנת 2010 את צוות הבדיקה של ועדת החוץ והביטחון לגבי אגף שיקום נכים במשרד הביטחון: "הצוות שמע עדויות רבות מפדויי שבי, לרבות על הקושי לעמוד בפני ועדה רפואית ולהוכיח את הטראומה. משרד הביטחון אמר לנו כי הכרה אוטומטית בפדוי שבי כנכה צה"ל עוגנה בנהלי אגף שיקום, אולם לא נקבעה דרגת הנכות. אני מציע לפנות לפרוטוקולים של הוועדה ולבחון האם אגף השיקום לא דיווח לה אמת."
עו"ד ערן יוסף, סגן היועמ"ש למערכת הביטחון: "הפגיעה בשבי ברורה לנו, אך אין הכרה בנכות ללא ירידה לרזולוציה של בגין איזו נכות הוא הוכר והיקפה, ומשום כך חייבת להיות מוגשת תביעה אשר נבדקת ע"י קצין תגמולים". ח"כ דיכטר השיב: "קשה מאוד להוציא אותי משלוותי, ואני מודה שהצלחת. אני לא מצליח להבין, בקטגוריה הכה ברורה של פדויי שבי, איך אפשר לומר שהוא לא נפגע טראומה?! אני גם מבין את הפרוצדורה החוקית של הגשת תביעה, אבל משהגיש אותה, הרף המינימאלי, שגם התחייבתם עליו, הוא שיוכר כנפגע טראומה, ואז יתחיל תהליך של אחוזי הנכות, ואם על זה אין הסכמה בסיסית, אז הוועדה תוך חודש תשים הצעת חוק שתתקן את זה. זה לא עולה על דעתי שאנו נפקיר פעמיים לוחמים!"
עו"ד יוסף: "התהליך כיום הוא נכון וקצר. מוגשת תביעה, וועדה רפואית דנה תוך מספר ימים במסמכים רפואיים שמגיעים מהצבא לאחר שישבו עם פדוי השבי. לגבי מקרי העבר, זה יותר מסובך, כי יש 1,070 איש, חלק עוד מימי המחתרות ומלחמת העצמאות, ויש בהם את כל סוגי הנכויות. יש את כל רמות הפוסט-טראומה, אבל יש גם כאלה שהוכרו כנכי צה"ל, אבל לא לפוסט טראומה, ובגלל זה הגדרה אוטומטית בפוסט טראומה היא לא נכונה. התשלום של מעל אלף ₪ במגיע ממנהל התשלומים בצה"ל, הוא פשרה של ועדת האלוף יאיר, כי הסכום דומה ל20% נכות, אבל לא מגיע עם ההגדרה של נכה."
ד"ר דן שגב, ראש היחידה הארצית לשירותי שיקום במשרד הביטחון: יש לנו את היחידה לתגובות קרב, וכל מי שרואה עצמו נפגע או זקוק לטיפול אחר יכול לפנות ולקבל עזרה, ללא קשר להכרה. המסלול השני הוא של מי שהגיש בקשה להכרה, וזה כן עניין משפטי, אבל קצין התגמולים בד"כ ייתן מידית הכרה לצורך טיפול רפואי, במקביל לתהליכי הבירור של ההכרה בנכות."
עו"ד שלמה ארדינסט, יו"ר עמותת "ערים בלילה": "יושבים פה אנשים ומדברים ומעלים מסקנות, אבל מי שלא עבר שבי לא יכול להתחיל להבין מה עברנו. הייתי חודשיים בשבי במצרים, וכל יום הייתי צריך להתלבט אם לירות בחברים גוססים בכדי לסיים את ייסוריהם ולעטוף גופות של חברים שמתו וכבר מתכסות ברמשים. עוד בצוות של ישראל חסון משרד הביטחון דיבר על המחקרים שהוצגנו כלא מספיק מגובשים, אבל לא טרחתם לבצע אחד בעצמכם. אנחנו השלמנו אותו מכוחותינו וכספינו עם השנים, ובקושי באתם לשמוע. תנו לנו, לפחות עכשיו, כשאנחנו הולכים ומתמעטים, תחושה שהמדינה ששלחה אותנו, עוד איתנו."
פדויי שבי נוספים הגיעו לדיון לספר את סיפורם. עו"ד אביחיל פלד אמר: "אחרי שלושה שבועות בשבי הצלחתי לשכנע את המצרים שיקטעו לי את יד ימין, בשל הנמק. חזרתי, למדתי משפטים, יש לי היום נכדים, אני מאושר בחיי, ולטובת המדינה שלי והעם שלי אני מוכן לעבור עוד פעם את מה שעברתי. אני כבר מוכר 100% נכה ועדיין צריך להתחנן להכרה בשביל לקבל טיפול רפואי במחלות הנלוות לשבי." דני ברעם: "אתה בא למשרד הביטחון ואתה ישר חשוד, ויש הרבה מן האמת באמירה שמשרד הביטחון זה יותר גרוע מהשבי." אורי אהרנפלד: "אני נמנע מלהיכנס למערכות ולמרפאות של אגף השיקום בשל היחס. אם אני מגיע אחרי אירוע מוחי, ומבקש עזרה, והרופא אומר לי שהוא לא מבין מה אני רוצה ממנו בכלל, אז אל תיתנו לי עזרה אבל גם אל תביישו אותי."
כל הפדויים ציינו כי אינם מבינים מדוע הם צריכים להוכיח למדינה ששלחה אותם ויודעת שהיו בשבי, את עצם הפגיעה, וכי ההגדרה של אדם שתבע את מדינת ישראל מאוד לא נוחה להם.
ח"כ אכרם חסון: "משרד הביטחון, כמו ביטוח לאומי, חושד כי כל אדם שבא אליו מנסה לרמות את המערכת. המדינה מסתכלת עליהם כמספרים בתקציב ולא כבני אדם, לא על הבריאות, המשבר והטראומה. ימשיכו למרוח אותנו ואני כבר לא מאמין למשרד הביטחון ולא לביטוח לאומי, ולכן חייבים פתרון בחקיקה."
ח"כ ענת ברקו (הליכוד): "חייבת להיות הכרה אוטומטית בפוסט טראומה של פדויי השבי, וחייבים להפסיק את השימוש במושג הגשת תביעה. המדינה היא ששלחה אותם וצריכה לתת מיוזמתה את מה שמגיע להם."
ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני): " המילה תביעה ,לאנשים האלה, שהקריבו את חייהם למדינה, היא נוראית מבחינתם. אני תוהה מדוע הם צריכים להמשיך להילחם? חייב להיות פה שינוי בסיסי בהנחת העבודה, שאדם פדוי שבי הוא אחרי טראומה, ובדרך לפוסט טראומה, ולכן הטיפול בהם צריך להיות בדחיפה ולא לחכות שהם יבואו."
ח"כ יוגב סיכם את הדיון: "המציאות מראה את המצב הייחודי של פדויי השבי, וחייבים הכרה בהם, כולל תשלומים רשמיים ולא פתרונות של תשלומים מהצד. אנו ודאי גם ערים לתקציב הביטחון, ולמשמעויות של השפעה על תקציב אגף שיקום, אך יש לקדם את הצעת החוק, תוך הידברות."
"הגיע העת שמשרד הביטחון יערוך בעצמו מחקר מקצועי בתחום, איתו יגיעו לדיוני הוועדה הבאים בנושא, בכדי להציג עמדה רשמית ומגובשת."
-1.png)
