אלישבע אייזנברג וחיים ברקן, כתבי אתרי יד שרה, עם פנינה לב מנהלת השיקומון בבית יד שרה בירושלים ♦ כך פועלת יד שרה להעצמת אדם שמוצא לפתע כי מסלול חייו השתנה עקב מחלה או תאונה ויכולות רבות אבדו ♦ לב: ועדיין - בידי אדם הבחירה והיכולת להתמודד ואנו כאן עבורו כחלק מעולם של חסד ושמו יד שרה
מערכת, 12/08/2018, צילום: באדיבות יד שרה
"בן אדם עלה למעלה עלה, כי כח עז לך. יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים- אל תכחש בם פן יכחשו לך, דרוש אותם וימצאו לך מיד." (הרב קוק)
הם כולם היו פעם אחרים. גברים ונשים באמצע החיים, בשיא הקריירה. עד שבא לפתע רגע נפילה אחרי אירוע מוחי. או תאונה. או מחלה אחרת שהפכה אותם נעדרי יכולות, סיעודיים, זקוקים למטפלת או מטפל צמודים.
ועדיין, אומרת לנו פנינה לב, מנהלת השיקומון בבית יד שרה בירושלים, הבחירה נתונה בידי האדם: להתמודד. להתגבר. לא לוותר. ואנחנו כאן עבורם במגוון של שיטות העצמה לגוף ולנפש ובסביבה אנושית חמה.
ובמילים שלה: גם ציפור פצועה יכולה לבחור לשוב ולעוף – לבחור לעוף על החיים.
בחדר סמוך מפעילה גילי הפיזיותרפיסטית הוותיקה והמיומנת מאד את המשתקמים. פנינה המנהלת אינה חוסכת שבחים מגילי והיא רוצה מרחב גדול יותר לטיפולים. בסמוך – חדר מחשבים המאפשר למשתקמים לגלוש ברשת חרף קשיי גוף, ראייה או שמיעה. אנחנו מוצאים בו את המשתקם הוותיק מייסד מעדניות באשר שהפכו מוסד ירושלמי מוערך– וחיוך מרוצה על פניו. כן, הוא גולש ומתקשר בסיוע הציוד המיוחד שבחדר.
אנשים נעים במסדרון אחרי ולפני פעילות. מטפלות זרות יושבות על ספסל וממתינות כאשר המשתקמים משלימים פעילות בקשת מגוונת מאד: בישול, ציור, גינון. ריחות של מטעמים עולים מן המטבח. מכינים למשתקמים ארוחת בריאות קלה ומזינה. הנכוניות - הרכב המיוחד של יד שרה להסעת רתוקים לכיסאות גלגלים - מביאות את המשתקמים למקום ומחזירות אותם לביתם.
על הקיר במסדרון פסיפס מעוצב של שבטי ישראל. כן, המשתקמים יצרו אותו בידיהם שלהם ובאהבה לאורך חודשים.
מנהלת השיקומון פנינה לב – את בתפקיד מספר חודשים ואנו מאחלים לך הצלחה רבה. מה הרקע המקצועי שממנו הגעת?
לב: במקצועי מנחת קבוצות הורים ומטפלת משפחתית. כלומר – ניסיון מצטבר בלהבין אנשים, לעזור לאנשים. לחולל שינויים. בנוסף ניהלתי מעון ילדים גדול עם צוות של 35 אנשי מקצוע. אוהבת לנהל. אוהבת אתגרים. אוהבת לעבוד עם אנשים.
מה לדעתך מייחד את יד שרה בגישתה לאנשים המתמודדים עם אתגר של שינוי פתאומי ביכולות. אנחנו שואלים כי ראינו פה אנשים מחייכים חרף מגבלות קשות. האווירה במסדרון הזה – צוות ומשתקמים - היא משפחתית.
לב: אכן מגיעים אלינו אנשים שהקימו בתים ומשפחות במסירות והגיעו להישגים מקצועיים ולפתע התהפך עליהם עולמם. תוך שניה אחת עלול אירוע מוחי לשנות את יכולות אדם לנוע והוא עוד באמצע החיים.
נכון – כאן הם מחייכים. נכנסים אלי לחדר ומספרים לי בדיחה כדי שאתחיל טוב את היום. משתפים באירועים משפחתיים.
ואדגיש – גוף ונפש מחוברים. אין מצב שנעניק טיפולי פיזיותרפיה ונסתפק בכך. האווירה כאן מעצימה גם את הנפש, מעודדת בחירה במאמץ להוסיף ולחתור לחיים של משמעות וטעם. אני בוחר לצייר. אני בוחר להגיע ולקחת חלק בכל הפעילויות שיש כאן.
המשתקמים מקבלים חום אנושי תומך מן הצוות והמתנדבים – ומגיבים בחיוב.
אדם נכנס לכאן עם כיסא גלגלים לשאול משהו, מתפתחת שיחה, אני שומעת דברים מרגשים. כל אדם כאן עולם של התמודדות מדהימה.
ראינו מטפלים ומטפלות זרים בהמתנה לסיום הפעילות בחוגים השונים או עם המטופלים בחדר. באיזו מידה יש להם השפעה לטובה או שלא כך על מהלך השיקום?
לב: במידה רבה. וכשיש - ויש - מסירות, נאמנות ואיכפתיות ברמות על – אני רואה זאת. אך קרה גם שהערתי למטפלת על התנהלות. על פי חוק יש עובד סוציאלי בתמונה בכל מסגרת של העסקת עובד זר.
בחוץ נמשכת פעילות. מוסיקה. שירה. תנועה. אין רגע נטול העצמה בשיקומון בית יד שרה בירושלים ובשיקומוני יד שרה בסניפי הדגל ברחבי ישראל.
לב: ורק בימים אלה קיבלנו הצעה לחוג לנגרות ואנו בוחנים זאת. פתוחים לבחון כל רעיון והצעה. יד שרה היא עולם של חסד שאינו מתנהל כעסק. עולם שמשנה חיים לטובה ובזכות מתנדבים המגיעים בכל יום ומוכנים לתת. מחפשים מה ניתן לעשות – ולעשות יותר.