סרטן הריאות, הוא זה שגובה את המחיר היקר ביותר ביחס לשאר מופעיי הסרטן (ובפער ניכר). למעשה, כ-28% מכל מקרי המוות מסרטן הם תוצאה של סרטן הריאות ובכל שנה מאובחנים יותר מ-2.2 מיליון מקרים של סרטן הריאות בעולם.
המלחמה הקשה בסרטן ריאות דורשת דיוק, יעילות, וגילוי מוקדם. תחילתו של כל טיפול מתחיל בנטילת דגימה מהאזור החשוד (ביופסיה) ובחינתו, אבל כאן טמונה הבעיה: שיעור טעויות של 30%. טעויות שהן קטלניות כי הבדיקה מעלה חרס אך הסרטן קיים וממשיך להתפשט.
חברות בכל העולם מנסות למצוא פתרון אך גם שיטות של ניווט אלקטרומגנטי מדויק בריאות, סיבים אופטיים מתוחכמים ואפילו ברונכוסקופים אלקטרומכאניים מציגים שיעור טעויות מאכזב ומסוכן בגובה של 30%.
“המסע שלנו התחיל כשראינו את המגבלות של הטכניקות הנוכחיות והבנו את הפוטנציאל של מיזוג רובוטיקה והדמיה בזמן אמת. הסינרגיה הזו והחברות ביננו, מספרים ד”ר עודד מדינה, ופרופ’ ניר שוולב – מייסדי החברה וחברי סגל באוניברסיטת אריאל, הולידה את W-Endoluminal-Robotics. “הפתרון שאנחנו מציעים הוא יציאה אמיתית מהקופסא שכל התחום העצום הזו קבוע בה כבר שנים. הבעיה נעוצה בהיעדר הדמיה בזמן אמת במהלך ההליכים האלה. נכון לעכשיו, רופאי ריאות משחילים לחלל הצפוף הזה מתמר אולטראסאונד, אך בשל החלל המאוד מוגבל בסמפונות (קוטר 1-2 מ”מ ), בשלב לקיחת הדגימה הרופאים/ות נאלצים/ות לשלוף את אמצעי ההדמיה כדי להכניס במקומו את כלי הביופסיה או כלי הטיפול, ולמעשה הפעולה עצמה מבוצעת באופן עיוור לגמרי.”
“הפתרון שלנו פשוט וחצוף,” מספר אלי שפירא מנכ”ל החברה ומייסדה. החברה מציגה צמד ברונכוסקופים רובוטיים (מכשור לביצוע בדיקה וטיפול בדרכי הנשימה). האחד מספק הדמיה בזמן אמת על השני. אנחנו מחדירים כל אחד מהברוכנכוסקופים מבעד לדרך אוויר אחרת וכך פותרים את עניין חוסר המקום. ברונכוסקופ ראשון שמצויד במכשיר ביופסיה או טיפול מושחל לדרך אוויר ראשונה, וברונכוסקופ שני שמצויד במתמר אולטראסאונד מושחל לדרך אוויר שנייה ומשמש צוות צילום לברונכוסקופ הראשון. זה נשמע פשוט אבל האתגרים היו מהותיים. היינו צריכים להנדס מערכת רובוטית שונה לגמרי מאלו שיש היום. מערכת כזו, שיכולה לתמרן דרך המסלולים המורכבים של הריאות, לספק הדמיה חיה ובו בזמן להיות מספיק חזקה להכיל בתוכה כלים קשיחים והכל מבלי לפגוע ברקמה העדינה של הריאות. זה הצריך שיתוף פעולה בין-תחומי במיטבו, ושיתופי פעולה עם הרופאים המובילים בעולם בתחום וזה כל כיף [הוא מוסיף בחיוך]. בינתיים החוויה שלנו, היא שקלענו בול – הקהילה הרפואית מגיבה בהתלהבות כי ההדמיה בזמן אמת היא משנה משחק.”
ניסויים שנערכו עד כה הצביעו על 95% אחוזי הצלחה, והרובוט צפוי להיכנס לשימוש בחדרי הניתוח בתחילת 2025. נשאר רק לקוות שביצוע ביופסיה או מתן טיפול עם נראות מלאה לא רק יגביר את אחוזי ההצלחה בביופסיה ובטיפול וסוף סוף יפתח עידן חדש של טיפול בסרטן ריאות.
פרופ’ ניר שוולב יזם, חוקר וסגן דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל, מחקריו עוסקים ברובוטיקה בין השאר רובוטיקה רפואית, רובוטים גמישים, בבעיות תכנון תנועה, תכנון תנועה לנחילי רובוטים ולרכבים אוטונומיים.
