במשך כשש שנים ועד לאחרונה, נאבק קצין במילואים במשרד הביטחון, על מנת שזה יכיר במחלת העיניים שבה לקה, כפגיעה שנגרמה עקב שירותו הצבאי.
בתביעה להכרה שהגיש בשמו עו”ד יואב אלמגור, נטען כי החשיפה הממושכת שלו לשמש, עקב תפקידו הייחודי, פגעה קשות בראייתו. בתביעה מתוארת גם השתלשלות הדברים שגרמה למחלת העיניים שבה לקה הקצין, וגם ספרות רפואית התומכת בטענה כי חשיפה ממושכת לשמש מגבירה את הסיכוי לחלות במחלת העיניים שבה לקה.
חרף חוות דעת של מומחה רפואי מטעם משרד הביטחון, שאכן הודה כי המחלה שבה לקה הקצין פורצת ומחמירה כתוצאה מחשיפה לשמש, משרד הביטחון דחה את תביעתו, וזאת בנימוק, כי לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי השירות לבין המחלה.
הקצין לא ויתר, והגיש באמצעות עו”ד אלמגור, ערעור על החלטת קצין התגמולים לבית משפט השלום בבאר שבע, המשמש כערכאת ערעורים על החלטות משרד הביטחון.
על פי הנטען, במועד גיוסו לצבא נהנה התובע מראייה תקינה לחלוטין, בדרגה 6/6, אולם בחלוף כ-15 שנות שירות, ראייתו נפגעה מאד, וזאת, על פי הנטען, כתוצאה מחשיפה ממושכת לאור השמש.
לדברי עו”ד אלמגור, ביחידה שבה שירת התובע מופעל כלי צבאי בגובה רב, ובמסגרת תפקידו הוא נדרש לתצפת לאורך שעות ארוכות על הכלי כשהוא באוויר ולוודא שהוא תקין. עבודה זו, כך נטען, חייבה התבוננות בכלי מסביב לשעון גם בשמש היוקדת.
בשנת 2007, פנה התובע לבדיקה אצל מומחה ברפואת עיניים באסף הרופא, כשהוא מתלונן על עיניים אדומות באופן תמידי ועל ראייה לא מיטבית. הרופא, אבחן, כי התובע סובל בשתי עיניו מפטריגיום (תהליך ניווני כרוני מתקדם של הלחמית – לובן העין), כשהמצב בעין ימין חמור יותר, ומצריך התערבות ניתוחית.
לדברי עו”ד אלמגור, בהמלצת המומחה, עבר התובע, בהצלחה, ניתוח להסרת הפטריגיום בעין ימין. כשלוש שנים לאחר מכן עבר התובע ניתוח נוסף להסרת משקפיים בלייזר.
בחלוף השנים התובע חש שהוא אינו רואה היטב בעין שמאל. הוא ביצע בדיקה נוספת שהעלתה, כי הפטריגיום בעין שמאל גדל באופן משמעותי עד לכדי פגיעה ממשית בראייה. מכיוון שלא הצליח להשיג תור לניתוח במסגרת הרפואה הציבורית, עבר התובע את הניתוח במסגרת פרטית. אלא שגם לאחר הניתוח, הפטריגיום הוסיף לגדול, ולבסוף גרם לאובדן ראייה מוחלט בעין.
בערעור טען עו”ד אלמגור, כי משרד הביטחון טעה משלא קבע שמחלת העיניים של התובע נגרמה כתוצאה מתנאי שירות הצבאי.
עוד טען עו”ד אלמגור, כי משרד הביטחון טעה גם בקביעתו, לפיה אין קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי שירותו, וזאת בשעה שאפשר ללמוד מדבריו של המומחה שייעץ למשרד הביטחון כי “חשיפה לשמש אכן מהווה גורם סיכון להתפתחות פטריגיום”. כמו כן ניתן ללמוד מהספרות הרפואית, כי שהייה ממושכת בשמש מהווה גורם סיכון ללקות במחלה.
לאחרונה, ובמסגרת הליכי הערעור, הסכים משרד הביטחון להכיר במחלת העיניים של התובע כפגיעה עקב שירותו הצבאי, וכי וועדה רפואית תקבע את דרגת נכותו.
כבוד השופט בדימוס ברוך אזולאי מבית משפט השלום בבאר שבע אישר את הסכמת הצדדים ונתן לה תוקף של פסק דין. כמו כן, חייב השופט את משרד הביטחון לשלם לתובע את הוצאות הערעור.
עו”ד אלמגור מסר בתגובה: “על פי הספרות הרפואית ידוע שחשיפה לאור השמש גורמת לפטריגיום. כעת הכיר בכך גם משרד הביטחון. אנו טענו כי אלמלא חשיפה זו לשמש, לא הייתה מתפתחת אצל התובע מחלת העיניים. בשל צרכים צבאיים, חיילים לא מעטים נחשפים, לגורמים ‘טריוויאליים’ ויומיומיים, כמו אור שמש, והדבר עלול לגרום לחלק מהם לנכות. כמו כן טענו שלא צריך להוכיח אשמה של הצבא, כשהוא חושף את החיילים לשמש בצורה כזו, אבל מרגע שנפגעו עקב החשיפה הרי שיש לקבל הכרה מלאה בפגיעה בעיניים, וטענתנו התקבלה”.
עו”ד יואב אלמגור http://www.almagorlaw.co.il מייצג נפגעי גוף, נכי צה”ל, נפגעי איבה, נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים ונפגעי רשלנות רפואית, בוועדות רפואיות של אגף השיקום במשרד הביטחון ושל הביטוח הלאומי ובבתי המשפט.
