Facebook
Twitter
Email
WhatsApp
באנר עם צבא

נתונים על אנשים על הרצף האוטיסטי מתוך מרשם אנשים עם מוגבלות לרגל יום המודעות העולמי לאוטיזם

דן שינברג – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 02/04/2024, צילום אילוסטרציה canva
  • בשנת 2022 היו 57,233 אנשים מוכרים על הרצף האוטיסטי.
  • באותה שנה שיעור השכיחות של אנשים על הרצף האוטיסטי בכלל האוכלוסייה היה 5.9 לכל 1,000 נפשות. כלומר, 1 מתוך 167 אנשים הוכרו על ידי רשויות המדינה עם מוגבלות על הרצף האוטיסטי.
  • בין האנשים עם אבחנה מוכרת על הרצף האוטיסטי בשנת 2022:
    • o כ-77% גברים וכ-13% נשים.
    • o כ-81% היו מתחת לגיל 18.
    • o כ-92% יהודים ואחרים וכ-8% ערבים.
    • o בקרב יהודים ואחרים, מוצא האב של 42% – אירופה/אמריקה, של 26% – אפריקה/אסיה ושל 32% – ישראל.
  • ל-37% מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי הייתה מוגבלות נוספת ול-9% שתי מוגבלויות נוספות או יותר.
  • שיעור השכיחות של אנשים על הרצף האוטיסטי לכל 1,000 נפשות באוכלוסייה נמצא בעלייה:
    • o משיעור של 4.5 בקרב ילידי 2000 לשיעור של 22.2 בקרב ילידי 2018
    • o בקרב גברים יהודים ואחרים – משיעור של 10 בקרב ילידי 2000 ל-38 בקרב ילידי 2018
    • o בקרב נשים יהודיות ואחרות – משיעור של 3 בקרב ילידות 2000 ל-13 בקרב ילידות 2018
    • o בקרב גברים ערבים – משיעור של 1 בקרב ילידי 2000 ל-17 בקרב ילידי 2018
    • o בקרב נשים ערביות – משיעור של כמעט 0 בקרב ילידות 2000 ל-5 בקרב ילידות 2018.

למטא דאטה (הגדרות והסברים)

“הרצף האוטיסטי הוא שם כולל למגוון מצבים שמסווגים כהפרעות נוירו-התפתחותיות, כלומר הפרעות שמקורן בהתפתחות חריגה של מערכת העצבים המרכזית (המוח וחוט השדרה), ובאות לידי ביטוי כבר בתקופת הילדות. הפרעות על הרצף האוטיסטי מתאפיינות בליקויים בתקשורת ובכישורים החברתיים, ולעתים רבות גם בכישורי שפה לא מפותחים, תחומי עניין מצומצמים והתנהגויות חזרתיות.”[1]

בישראל כמו ברוב המדינות, ההגדרה של אנשים על הרצף האוטיסטי השתנתה עם הזמן ועם כל שינוי נכללים בה יותר אנשים. ההגדרה המשמשת בישראל כיום מבוססת על מדריך ה-DSM-5 למצבים פסיכיאטריים.[2]

הנתונים בהודעה זו נלקחו מתוך מרשם אנשים עם מוגבלות לשנת 2022.[3] מרשם אנשים עם מוגבלות הוא מסד לאומי ייחודי שהוקם בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מטרת המרשם היא לאסוף מידע מבוסס ואמין ממשרדי ממשלה שונים כדי להפיק נתונים סטטיסטיים שוטפים ומגוונים על אודות אנשים עם מוגבלות. במרשם נכללים תושבי ישראל בלבד, אשר עברו ועדות אבחון או ועדות רפואיות ומוסדות המדינה מכירים במוגבלותם בין אם הכרה זמנית או קבועה ובין אם ניתנים להם שירותים או קצבאות בגינן. כלומר, האוכלוסייה הכלולה במרשם, מבוססת על הכרה של מוסדות המדינה ולא על הגדרה עצמית.

בהתאם לכך, הנתונים בהודעה זו אינם מייצגים את כלל האוכלוסייה על הרצף האוטיסטי, אלא רק את אלו שקיבלו הכרה רשמית. המשמעות היא שהאוכלוסייה המוצגת בהודעה עשויה להיות סלקטיבית מבחינת המאפיינים שלה. כל מי שהופיע לפחות באחד ממקורות המידע הללו נחשב לאדם על הרצף האוטיסטי.

נכון לשנת 2022, מופיעים במרשם אנשים עם מוגבלות 57,223 אנשים על הרצף האוטיסטי. שיעורם עמד על 5.9 איש ל-1,000 איש מתוך אוכלוסיית ישראל המונה 9.631 מיליון בשנת 2022. יש לציין ששיעור גבוה יותר של אבחוני אוטיזם אינו מעיד בהכרח על שיעור גבוה יותר של אנשים על הרצף האוטיסטי, אלא ככל הנראה שמערכת הבריאות במדינה טובה יותר מבעבר באיתור ואבחון של אנשים על הרצף האוטיסטי.

 

 

מין וגיל

מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי בשנת 2022, היו כ-43.9 אלף גברים (76.8%) ו-13.3 אלף נשים (23.2%). השיעורים ל-1,000 לגברים ולנשים היו 9.2 ו-2.7, בהתאמה.

כ-46.2 אלף היו ילדים עד גיל 17 (80.8%). ההתפלגות בתוך הקבוצה מצביעה על אחוזים גבוהים יותר בגילים הצעירים (ראו תרשים 1) ובעיקר עד גיל 14. בשנת 2022, 11.8 אלף (21%) היו בני 8-6, 9.3 אלף (16%) היו בני 11-9, 8.3 אלף (14%) היו בני 5-4 ו-7.1 אלף (12%) היו בני 14-12.

שיעור הגברים המאובחנים על הרצף האוטיסטי גבוה יותר משיעור הנשים בכל קבוצות הגיל. שיעור הבנים בגילי 5-4 גבוה משמעותית משיעור הבנות בקבוצת גיל זו (32.7 ו-11.2 ל-1,000 בכל קבוצה, בהתאמה). לעומת זאת, בגילים מבוגרים יותר, 25-21, השיעורים ל-1,000 הם 6.3 בקרב גברים ו-1.7 בקרב נשים.

בהמשך ההודעה יוצגו נתונים של אנשים על הרצף האוטיסטי לפי גיל בהתאם לשנת לידה.

תרשים 1 – אנשים על הרצף האוטיסטי לפי מין וגיל, 2022

 

 

קבוצת אוכלוסייה

מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי כ-52.4 אלף הם יהודים ואחרים[4] (91.6%) ו-4.8 אלף ערבים (8.4%). אחוז האנשים על הרצף האוטיסטי בקרב היהודים ואחרים גדול מאוד מחלקם בכלל האוכלוסייה (79%), ואילו האחוז בקרב ערבים קטן מחלקם בכלל האוכלוסייה (21%) בשנת 2022. בנוסף על כך, ככל שהגיל עולה אחוז הערבים על הרצף האוטיסטי יורד. לדוגמה, בקרב בני 3-0 כמעט 88% הם יהודים ואחרים ו-12% ערבים, בקרב בני 11-9 – 91% ו-9%, בהתאמה ובקרב בני 25-21 – 97% ו-3%, בהתאמה.

יחס מינים מבטא את היחס בין מספר הגברים למספר הנשים באוכלוסייה מסוימת, ומאפשר השוואה ביניהם לפי קבוצות גיל. לדוגמה יחס של 4.14 אומר שמספר הגברים גבוה פי 4.14 ממספר הנשים. עד גיל 20, יחס המינים בקרב הערבים גבוה יותר מהיחס בקרב היהודים ואחרים. בגילים 35-21, היחס גבוה יותר בקרב היהודים והאחרים, ומגיל 36 מעלה היחס שוב גבוה יותר אצל הערבים.

לוח א – אנשים על הרצף האוטיסטי לפי יחס גברים לנשים ולפי גיל וקבוצת אוכלוסייה, 2022

גיל בשנת 2022 יהודים ואחרים ערבים
סך הכל 3.27 3.75
3-0 2.86 3.21
5-4 3.00 3.69
8-5 3.22 3.73
11-9 3.40 4.14
14-12 3.65 4.23
17-15 3.74 4.39
20-18 3.98 4.70
25-21 3.73 2.85
30-26 3.79 1.65
35-31 2.62 1.89
40-36 2.42 3.00
45-41 1.76 2.00
46+ 2.42 3.14

תרשים 2 – אנשים על הרצף האוטיסטי לפי קבוצת אוכלוסייה וגיל, 2022

 

 

מוצא אב ומקום לידה (בקרב יהודים ואחרים)

מתוך 52.4 אלף יהודים ואחרים המוכרים על הרצף האוטיסטי, כ-49.3 אלף (94%) נולדו בישראל. מתוך 3.1 אלף שנולדו בחו”ל, השכיחות הגבוהה ביותר של אנשים על הרצף האוטיסטי הייתה בקרב אלו שנולדו בברית המועצות (לשעבר) (כ-1.5 אלף, 47%) ובקרב אלו שנולדו במדינות דוברות אנגלית[5] (כ-1.038 אלף, 33%).

בפילוח לפי יבשת המוצא של האב,[6] נמצא כי 20.5 אלף (42%) היו ממוצא אירופה/צפון אמריקה, שיעור של 6.8 ל-1,000 נפש; כ-13 אלף (26%) היו ממוצא אסיה/אפריקה, שיעור של 4.9 ל-1,000 נפש; והנותרים 15.9 אלף (32%) היו ממוצא ישראל, שיעור של 13 ל-1,000 נפש.

אנשים על הרצף האוטיסטי עם מוגבלויות נוספות

מתוך 57,233 אנשים על הרצף האוטיסטי בשנת 2022, ל-54% יש רק סיווג של מוגבלות על הרצף האוטיסטי, ל-37% יש מוגבלות נוספת ול-9% יש שתי מוגבלויות נוספות או יותר. בלוח ב מפורטים שילובי המוגבלויות הנלוות הנפוצות ביותר בקרב אנשים על הרצף האוטיסטי בשנת 2022.


לוח ב – אנשים על הרצף האוטיסטי לפי מוגבלות נוספת, 2022

מוגבלויות נוספות מספר אנשים אחוז מכלל האנשים על הרצף האוטיסטי
סך הכל 57,233 100.0
ללא מוגבלות נוספת 30,871 53.9
מוגבלות פיזית 12,518 21.9
בעיות נפשיות 4,615 8.1
סוגים אחרים[7] של מוגבלויות 2,836 5.0
בעיות נפשיות וסוגים אחרים של מוגבלויות 1,298 2.3
בעיות נפשיות ומוגבלות פיזית 943 1.6
מוגבלות שכלית התפתחותית 870 1.5
מוגבלות שכלית התפתחותית ומוגבלות פיזית 463 0.8
שילוב של מוגבלויות אחרות 2,819 4.9

ילידי 2018-2000 על הרצף האוטיסטי

בחלק הבא מוצגים ממצאים המבוססים על ניתוח לפי שנת לידה של אנשים על הרצף האוטיסטי, והמבטאים את העלייה בשיעור האנשים על רצף האוטיסטי מאז שנת 2000. העלייה בשכיחות האוטיזם נצפתה ותועדה היטב גם ברחבי העולם. לדוגמה, שיעור האנשים על הרצף האוטיסטי בארה”ב[8] עלה מ-6.7 בקרב ילידי שנת 2000, ל-27.6 בקרב ילידי שנת 2020.

לאורך השנים תהליך ההכרה באנשים על הרצף האוטיסטי השתנה, וחלה עלייה בשיעור במספר האנשים המוכרים כאנשים על הרצף האוטיסטי. כדי להמחיש זאת, בחלק זה מוצגת האוכלוסייה שנולדה בטווח השנים 2018-2000 (בני 22-4 בשנת 2022).

קבוצת אוכלוסייה

בתרשים 3 מוצגים ילידי 2020-2000 (בני 22-2 בשנת 2022) המוכרים רשמית עם מוגבלות על הרצף האוטיסטי. בקרב אוכלוסיית היהודים והאחרים מספר הזכרים על הרצף האוטיסטי גדל מכ-500 בקרב ילידי 2000 (בני 22 בשנת 2020) ל-2,750 בקרב ילידי 2018 (בני שנתיים בשנת 2022) – גידול של 335%. מספר הנקבות עלה מ-132 ל-920, (גידול של 431%). בקרב הערבים מספר המוכרים על הרצף האוטיסטי נמוך משמעותית ממספרם בקרב יהודים ואחרים, ובקרב ילידי 2018 הוא מגיע ל-376 זכרים ול-97 נקבות.

בקרב בני 3-2 בשנת 2022, מספר המוכרים על הרצף האוטיסטי נמוך משמעותית ככל שהגיל קטן יותר (900 בקרב בנים יהודים ואחרים בגיל שנתיים). ייתכן שהסיבה לכך היא שמרבית הילדים על הרצף האוטיסטי עדיין לא אובחנו, והם ככל הנראה יאובחנו במהלך השנים הקרובות. לפיכך, החלק הבא של ההודעה יתייחס לבני 18-4 בלבד (נכון ל-2022).

תרשים 3 – ילידי 2020-2000 (בני 22-2) על הרצף האוטיסטי לפי קבוצת אוכלוסייה ושנת לידה, 2022

 

 

בתרשים 4 מוצגים השיעורים של ילידי 2018-2000 (בני 22-4 בשנת 2022) על הרצף האוטיסטי מכלל האוכלוסייה לפי קבוצת אוכלוסייה.

 

 

שיעור האנשים על הרצף האוטיסטי ל-1,000 נפש עלה מאוד – מ-4.5 בקרב ילידי שנת 2000 ל-22.2 בקרב ילידי שנת 2018. בקרב זכרים יהודים ואחרים חלה עלייה של כמעט פי ארבעה – מכ-10 נפשות לכל 1,000 בקרב ילידי שנת 2000 ל-38 בקרב ילידי שנת 2018. שיעור זה היה הגבוה ביותר גם לעומת נקבות יהודיות וגם לעומת ערבים (זכרים ונקבות). השיעור בקרב נקבות יהודיות ואחרות עלה מ-3 ל-1,000 נפש בקרב ילידות שנת 2000 לשיעור של 13 ל-1,000 נפש בקרב ילידות שנת 2018. שיעור הזכרים הערבים היה גבוה משיעור הנקבות היהודיות החל מילידי 2008, ובקרב ילידי 2018 הוא הגיע ל-17 לאלף נפש. השיעור בקרב נקבות ערביות עלה מכמעט אפס בקרב ילידות 2000 ל-5 בקרב ילידות 2018.

תרשים 4 – ילידי 2018-2000 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי, שיעור ל-1,000 נפש, 2022

 

 

גיל ההורים בזמן הלידה

בין ההסברים הרבים לעלייה במספר האנשים על הרצף האוטיסטי, ניתן למנות את גיל האם והאב בזמן הלידה שעלה בהתמדה בעולם המפותח. בתרשים 5 מוצגים שיעורי הילדים על הרצף האוטיסטי ל-1,000 נפש לפי גיל ההורים בזמן הלידה (של האם ושל האב בנפרד) ושנת הלידה של הילד.

מהתרשים ניתן לראות ששיעור המוכרים על הרצף האוטיסטי בקרב ילידי 2018-2013 (בני 9-4 בשנת 2022) גבוה יותר מהשיעור בקרב ילידי 2012-2000 (בני 22-10 בשנת 2022) הן בפילוח לפי גיל האבות והן בפילוח לפי גיל האימהות. בנוסף על כך, השיעורים עולים באופן עקיב ככל שגיל ההורה (אבות ואימהות) בזמן הלידה עולה, מגיל 23.

שיעור הילדים על הרצף האוטיסטי לאבות שטרם מלאו להם 23 היה גבוה יותר מהשיעור הילדים לאימהות שטרם מלאו להן 23, הן בקרב ילידי 2018-2013 והן בקרב ילידי 2012-2000. בקרב ילידי 2018-2013 השיעור לאבות היה 34 ל-1,000 נפש לעומת שיעור של 20 ל-1,000 נפש לאימהות, ובקרב ילידי 2012-200 – 15 לעומת 8, בהתאמה.

בקרב ילידי 2018-2013 נמצאו שיעורים גבוהים יותר של אנשים על הרצף האוטיסטי, והם גדלים משמעותית ככל שגיל ההורים בזמן הלידה עולה, ובמיוחד בקרב האימהות. כך, שיעור הילדים עלה מ-19 בקרב אבות בגיל 32-31 בלידה ל-25 בקרב אבות בגיל 42-41 (גידול של 29%), ובקרב אימהות עלה השיעור מ-22 ל-31, בהתאמה (גידול של 40%). מגמה זו מתרחבת אף יותר כשגיל האב והאם בזמן הלידה הוא 43 ומעלה.[9]

תרשים 5 – ילידי 2018-2000 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי, לפי גיל ההורים בזמן הלידה, 2022

 

 

מוצא (בקרב יהודים ואחרים)

בקרב ילידי 2012-2000 (בני 22-10 בשנת 2022) המוכרים על הרצף האוטיסטי, השיעור הגבוה ביותר היה של מוצא אב אירופה/אמריקה (17 ל-1,000), אחריו מוצא ישראל (15 ל-1,000) ואפריקה/אסיה (10 ל-1,000). לשם השוואה, בקרב ילידי 2018-2013 (בני 9-4 בשנת 2022) השיעורים גבוהים יותר והמדרג שונה: אירופה/אמריקה – 30 ל- 1,000 נפש, אפריקה/אסיה 24 – ל-1,000 נפש וישראל – 21 ל-1,000 נפש.

תרשים 6 – ילידי 2018-2000 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי לפי מוצא אב, 2022

 

 

בקרב אלו שמוצא אביהם מבריה”מ (לשעבר) ומאתיופיה, השיעורים של ילידי 2018-2016 (בני 6-4 ב-2022) היו גבוהים משמעותית מהשיעורים של ילידי 2012-2010 (בני 12-10 ב-2022). השיעור ל-1,000 נפש בקרב אלו שמוצא אביהם מבריה”מ (לשעבר) עלה מ-28 בקרב ילידי 2012-2010 ל-47 בקרב ילידי 2018-2016 (עלייה של 68%) והשיעור בקרב אלו שמוצא אביהם מאתיופיה עלה מ-16 ל-55, בהתאמה (עלייה של 243%).להשוואה, בקרב אלו שמוצא אביהם מישראל, השיעור עלה מ-18 ל-22 לאלף נפש בהתאמה.

תרשים 7 – ילידי 2018-2000 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי לפי מוצא אב ותקופת לידה, שיעור ל-1,000 נפש, 2022

 

 

מקום מגורים[10]

בתרשימים שלהלן מוצגים ילידי 2018-2013 (בני 10-4 ב-2022) לפי הרשויות המקומיות שבה הם גרו בשנת 2022.

כפי שניתן לראות בתרשים 8א, מבין 15 הערים הגדולות, השיעורים ל-1,000 נפש הגבוהים ביותר של ילידי 2018-2013 המוכרים על הרצף האוטיסטי היו בבת ים (52), בבית שמש (50) ובחולון (45). לעומת זאת, השיעורים הנמוכים ביותר היו בירושלים (9), בבני ברק (18) ובתל אביב-יפו (26).

תרשים 8א – ילידי 2018-2013 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי ב-15 הערים הגדולות, שיעור ל-1,000 נפש, 2022

 

 

בתרשים 8ב מוצגות הרשויות המקומיות עם השיעורים הגבוהים ביותר של מוכרים על הרצף האוטיסטי בקרב ילידי 2018-2012 (בני 10-4 ב-2022). הרשויות המקומיות עם השיעורים הגבוהים ביותר ל-1,000 נפשות הן קריית גת (55), בת ים (55) ובית שמש (50).

תרשים 8ב – ילידי 2018-2013 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי ב-15 הרשויות המקומיות עם השיעורים הגבוהים ביותר, שיעור ל-1,000 נפש, 2022

 

 

בתרשים 8ג מוצגות הרשויות המקומיות עם השיעורים הנמוכים ביותר של המוכרים על הרצף האוטיסטי בקרב ילידי 2018-2012 (בני 10-4 ב-2022). רוב העיריות עם השיעורים הנמוכים ביותר הם ערביות: תמרה (3.8), סכנין (5.8), מגאר (6.1) שפרעם (6.2), נצרת (6.7) ורהט (7.8). עם זאת, נכללות גם רשויות מקומיות לא ערביות: ירושלים (9.7), מעלות-תרשיחא (11.9), מעלה אדומים (13.2) ובית שאן (14.0).

תרשים 8ג – ילידי 2018-2013 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי ב-15 הרשויות המקומיות עם השיעורים הגבוהים ביותר, שיעור ל-1,000 נפש, 2022

רמה חברתית-כלכלית של יישוב המגורים

בתרשים 9 מוצגים שיעורי המוכרים על הרצף האוטיסטי בקרב ילידי 2012-2000 (בני 22-10 ב-2022) ובקרב ילידי 2018-2013 (בני 9-4 ב-2022) לפי המדד החברתי-כלכלי (לשנת 2019) של יישובי מגוריהם בשנת 2022.[11] מהתרשים ניתן לראות כי בקרב ילידי 2012-2000, השיעורים הגבוהים היו ביישובי המגורים מהאשכולות הגבוהים ביותר (10-9 ו-8-7) – 15.0 ו-14.6 ל-1,000 נפש, בהתאמה. בקרב ילידי 2018-2013, השיעורים הגבוהים ביותר היו ביישובים מאשכולות 8-7 ו-6-5 – 30 ו-29 ל-1,000 נפש, בהתאמה.

תרשים 9 – ילידי 2018-2000 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי לפי אשכול חברתי-כלכלי של יישוב המגורים ושנת לידה, שיעור ל-1,000 נפש, 2022

 

 

רמת השתכרות האב

בתרשים 10 ניתן לראות כי האחוז של ילידי 2012-2000 (בני 22-10 ב-2022) שהכנסת אביהם נמצאת בעשירון העליון היה 24%, לעומת 18% בקרב ילידי 2018-2013 (בני 9-4 ב-2022). לשם השוואה,[12] כ-15% מהגברים העובדים בכלל האוכלוסייה היו בעשירון העליון של השכר בשנת 2021.

לעומת זאת, האחוז של ילידי 2012-2000 ושל ילידי 2018-2013 שהכנסת אביהם נמצאת בעשירון התחתון היה 3% ו-4%, בהתאמה. זאת בהשוואה ל-9% בקרב הגברים העובדים בכלל האוכלוסייה. במילים אחרות, האבות לאנשים על הרצף האוטיסטי היו בתת-ייצוג בעשירון הנמוך ביותר של המשתכרים.

תרשים 10 – ילידי 2018-2000 (בני 22-4) על הרצף האוטיסטי, לפי עשירון ההכנסה מעבודה של אבותיהם, 2022

 

 

בשנת 2021, בקרב אבות לילדים על הרצף האוטיסטי שנולדו בשנים 2012-2000 (בני 22-10 ב-2022) ממוצע ההכנסה היה 18,868 ש”ח והחציון – 13,172 ש”ח.[13] בקרב אבות לילדים שנולדו בשנים 2020-2013 (בני 4-9 ב-2022) ממוצע ההכנסה היה 15,922 ש”ח והחציון – 11,860 ש”ח.

[1] ליהי גיבור (2017). מכון דוידסון במוכן וויצמן בישראל – https://davidson.weizmann.ac.il/

[2] בשנת 2013 פורסם מדריך אבחון וסטטיסטי של הפרעות נפשיות, מהדורה 5 (DSM-5) שהוא הכלי הטקסונומי והאבחוני שפורסם על ידי האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית (APA). ההגדרה של הרצף האוטיסטי במהדורה זו כוללת: אוטיזם, תסמונת אספרגר, תסמונת רט, הפרעה התפתחותית מתפשטת (PDD) והפרעה התפתחותית מתפרצת שאינה מוגדרת אחרת (PDD-NOS). המוסד לביטוח לאומי אימץ את ההגדרה של ה-DSM-5 בתהליך ההכרה באנשים על הרצף האוטיסטי החל מאמצע 2014.

[3] המידע במרשם אנשים עם מוגבלות מבוסס על קבצים מהמוסד לביטוח לאומי, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומשרד הביטחון. המידע ממשרד הרווחה והביטחון החברתי כולל בעלי נזקקות עם הפרעות מאובחנות על הרצף האוטיסטי המופיעים בקובץ נתוני יסוד, וכן אנשים שהיחידה המשלמת על ההשמות שלהם היא היחידה לאנשים על הרצף האוטיסטי בקובץ מסגרות והשמות. המידע בקובץ זה כולל גם את האנשים שהיחידה המשלמת על ההשמות שלהם היא היחידה לשיקום נכים, אשר אוכלוסיית היעד שלה היא אוטיסטים.

[4] אחרים כוללים נוצרים לא-ערבים ואנשים שאינם מסווגים לפי דת במרשם האוכלוסין.

[5] מדינות דוברות אנגלית כוללות: ארה”ב, קנדה, בריטניה, אירלנד, אוסטרליה, דרום אפריקה.

2 לא נכללו בחישוב כ-3,000 נפשות (6%) על הרצף האוטיסטי בשל חוסר נתונים על מקום הלידה של האב.

[7] מבין מוגבלויות “אחרות”, המצבים השכיחים ביותר בקרב אנשים על רצף האוטיסטי הם הפרעות קשב וריכוז (ADHD), אפילפסיה והפרעת התנהגות.

[8] ראוCenter for Disease Control and Prevention

[9] בשל מספר מקרים מועט הנתונים המוצגים אינם כוללים את שיעור האנשים על הרצף האוטיסטי שנולדו לאימהות בנות 51 ומעלה.

[10] חשיבות החלוקה הגאוגרפית הוא בכך שהיא משקפת התפלגות מסוימת של אוכלוסיות וגיליהן, מבנה אתני, עושר והזדמנויות כלכליות, שירותי ממשל ובריאות וכן היבטים רבים אחרים. היא מבטאת גם קרבה פיזית לסוגים מסוימים של השפעות חיצוניות סביבתיות בקרבת מקום כגון זיהום אוויר וחומרים רעילים אחרים בצורות מרובות (כגון מים, אלקטרומגנטיות וכו’). בגלל המורכבות הזו, יש לגלות זהירות יתרה בפענוח ממצאים, ללא מחקר מעמיק.

[11] מדד חברתי-כלכלי: מדד משולב לקביעת הרמה החברתית-כלכלית של רשויות מקומיות לפי המדד החברתי-כלכלי לשנת 2019. ערכי המדד סווגו לסולם של 1 עד 10. 1 מייצג את אשכול המגורים הנמוך ביותר, ו-10 מייצג את אשכול המגורים הגבוה ביותר. אשכולות המגורים קובצו לשלוש רמות: 3-1 (“נמוכים”), 7-4 (“בינוניים”), 10-8 (“גבוהים”).

[12] נתוני שכר מעבודה של כלל האוכלוסייה נגזרים מסקר הוצאות משק הבית של הלמ”ס 2021, ואילו נתוני רמת השתכרות של הורים של אנשים על רצף האוטיסטי נגזרים מקובץ רשות המסים של הכנסה מעבודה, 2021. יש להביא בחשבון שסקר הוצאות משק הבית מחושב לכל אוכלוסיית המועסקים שמבנה הגילים שלה שונה במקצת מזה של ההורים של המוכרים על הרצף האוטיסטי. הילכך, הוא אינו בר-השוואה ישיר, אלא משמש קנה מידה להשוואה. באופן דומה, אבות לילדים שנולדו בתקופה המוקדמת יותר (2000-2012) צפויים להרוויח יותר מבני גילם בתקופה המאוחרת (2013-2018) מכיוון שהם צפויים להיות מבוגרים יותר ובעלי ותק רב יותר בכוח העבודה.

[13] במחירים שוטפים של 2021.

שתפו את הכתבה

תגובות

{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.singularReviewCountLabel }}
{{ reviewsTotal }}{{ options.labels.pluralReviewCountLabel }}
{{ options.labels.newReviewButton }}
{{ userData.canReview.message }}

כתבות נוספות

הפילוסוף רנה ז’יראר טען שהקורבן פותח בפנינו צוהר להבנת הסיבות שבגללן התפתחו התרבות, הדת והפוליטיקה. בשנים האחרונות החזון האינטלקטואלי המקיף והיומרני שלו זוכה להכרה אקדמית גוברת, אבל גם הופך לדגל של אינטלקטואלים ימנים

י״ג בניסן ה׳תשפ״ד – 21/04/2024

האם השחקן והבמאי המפורסם צבי שיסל ז”ל נפטר בשל רשלנות רפואית חמורה של הצוות הרפואי בבית החולים איכילוב?

י״ג בניסן ה׳תשפ״ד – 21/04/2024

השירים בספר עוסקים בהורות, משפחה, ילדים, אך רובם עוסקים בפוסט טראומה ונושאים אופי אישי ולאומי

י״ג בניסן ה׳תשפ״ד – 21/04/2024

נינה, המתאמנת עם ליאון פוגץ, מרותקת לכיסא גלגלים לאחר שנפצעה בתאונת דרכים כשהייתה בת 17. היא נשואה לדור קסל, שהיה בראשית הדרך מאמן הבדמינטון שלה, והם הורים לשני בנים

י״ג בניסן ה׳תשפ״ד – 21/04/2024

מה חשוב לדעת על תזונת תינוקות בשנה הראשונה לחייהם ומהי שיטת הבייבילד? מה חשוב לדעת על התפתחות השפה והדיבור? מה עושים עם דלקות גרון חוזרות? מהי השמנת ילדים ומאיזה גיל

י״ג בניסן ה׳תשפ״ד – 21/04/2024

התחייה 14, מרחב המלאכה והיצירה הייחודי בדרום תל אביב, פותח את דלתותיו הכחולות לרגל חג פסח 2024. הציבור הרחב מוזמן לרצף של סדנאות לכל הגילאים ביניהם סריגה טוניסאית

י׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 18/04/2024

EBC Financial Group מגבירה את מאמצי מיגור המלריה, תומכת בהתערבויות בריאות קריטיות ובהעצמה קהילתית

י׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 18/04/2024

נשיא המדינה, מר יצחק הרצוג, העניק אתמול, יום ג’ (16 באפריל 2024) אות הוקרה מיוחד ל-30 אחים ואחיות, כאשר 10 ממקבלי האות הם אחים ואחיות מבתי החולים וממרפאות הקהילה של כללית

י׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 18/04/2024

אחד ההישגים הגדולים של הספר הוא השילוב בין בוננות בודהיסטית לבוננות יהודית. הבודהיזם בא לידי ביטוי בעיקר בקשיבות לחיים ברגע הנתון, בהתבוננות משתהה ומשתאה, החוצה ופנימה

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

עמותת חסדי דרור, המסייעת למשפחות במצוקה ולמשפחות של ילדים חולי סרטן, קיימה בשישי האחרון טורניר טניס במרכז הטניס בתל אביב, אשר כל ההכנסות ממנו הוקדשו לגיוס תרומות

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

האופרה, המבוססת על סיפורן האמיתי של קבוצת נזירות שהוצאו להורג בשל אמונתן, תועלה בבימויו של הבמאי הצרפתי הנודע אוליבר פי ובניצוחו של מאסטרו אשר פיש ששב לנצח באופרה הישראלית

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

ביום זה יוארו מבנים ומונומנטים באור סגול ובאשדוד, החל ממחר, נאיר גם אנחנו את כיכר המפרשים ואת כיכר עין השמש, ונתרום את חלקנו לקמפיין ההסברה שנועד להגביר את המודעות למחלה

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

“ארץ יצורי הכלאיים” מאת מיכל בר פרו בהוצאת ספרי ניב, הוא סדרת פנטזיה נפלאה ומקורית בת שני חלקים לבני נוער. עלילת הספר מתאימה למציאות הכפויה של ימינו

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

הכשרתם של רופאים-חוקרים חדשים במסגרת התוכנית תיתן חיזוק משמעותי למערך הרפואה הציבורית בישראל. הזרמת כוח אדם איכותי לבתי החולים בישראל, שהוכשר באופן מקיף הכולל מדעים

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

המופע הוא דו שיח בין קול וגיטרה קלאסית, הלוקח את הקהל למסע מוזיקלי בעקבות השירים ממסורת יוון, ונותן פרשנות ייחודית לקלאסיקות ממסורת הרמבטיקה והלאיקה

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

בחודש מאי יצוין יום האחים והאחיות הבין לאומי, היום ( יום שלישי ה- 16/4 ) ייערך אירוע בבית הנשיא להוקרה על הפגנת אומץ וגבורתם של אחיות ואחים

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

התורם הנדיב תרם את הגן לזכר דודתו האהובה לילי, שהיתה בת בית במרכז וידועה באהבת החיים והאדם שלה, כמו גם ביופייה הפנימי והחיצוני ובעיניה התכולות שאי אפשר לשכוח

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים מצאה כי עיריית פתח תקווה הפרה את הוראות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ביחס למבנה הציבורי החדש שברחוב לוחמי הגטאות 38

ט׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 17/04/2024

הספר ‘המנהל האנושי’ מאגד שיחות שקיימה ד”ר הודיה הופמן עם קורנהאוזר שבעה חודשים לפני מותו

ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 16/04/2024

הנחה זו הופכת אט אט למוטו מרכזי בארגונים רבים, ובעיריית אשדוד החליטו לעודד אורח חיים בריא בקרב כל ציבור העובדים

ח׳ בניסן ה׳תשפ״ד – 16/04/2024

הרשמו לאתר

שם פרטי*
שם משפחה*
אימייל*
טלפון
שם משתמש(באנגלית בלבד)*
סיסמא*
אימות סיסמא*
דילוג לתוכן