תביעה: "משרד הבריאות מסרב להקל על ילד חולה סרטן הסובל מכאבים עזים ונוטל קנאביס רפואי" ♦ פרקליטו: "הסירוב להכיר במגבלת הניידות של הקטין שגויה, אכזרית ומהווה פגיעה אנושה בזכויותיו!"
מערכת, 27/08/2017, צילום: אפרת ספקטור
ילד בן 12 לקה בלוקמיה, וחוליות גבו ומפרקיו החלו מתפוררים ונדחסים, כתוצאה מהטיפול האינטנסיבי בכימותרפיה.
בשל כאביו העזים נעזר הילד במשככי כאבים חזקים וביניהם קנאביס רפואי.
מומחים רפואיים המטפלים בו קבעו כי הוא איננו מסוגל להתנייד ללא סיוע, ועיקר האנרגיה שלו מתבזבזת לצורך התניידות והתמודדות עם כאב.
חרף כך, בועדה הרפואית של משרד הבריאות החליטו כי הוא סובל מקשיים בינוניים בהתניידות בלבד – וסירבו לבקשתו לזכאות לגמלת מוגבלות בניידות.
בימים אלה הגיש עוה"ד רפאל אלמוג, ממשרד עורכי הדין אלמוג-שפירא, המייצג את הילד ומשפחתו - ערר נגד החלטת הועדה הרפואית של משרד הבריאות, בו הוא דורש מועדת הערר להעריך את נכותו של הילד על 100% ולהכיר בזכאותו לגמלת מוגבלות בניידות.
דובר משרד הבריאות מסר בתגובה לפניות התקשורת: "תיקבע ועדת ערר בהקדם האפשרי".
הקטין, בן 12, אובחן ב-2014 כסובל מסרטן מסוג לוקמיה לימפובלסטית חריפה. "ביום בהיר אחד וללא כל התראה מראש, הפך מילד בריא ומלא שמחת חיים, לילד הסובל מכאבים כרוניים ומקבל טיפולים כימותרפיים אינטנסיביים, שבגינם הפך למעשה לסיעודי", טוען עו"ד רפאל אלמוג ממשרד עורכי הדין 'אלמוג שפירא'.
במהלך טיפולי הכימותרפיה אובחן הילד כסובל מאוסטאופניה קשה (צפיפות עצם נמוכה), שברי דחיסה בגב ופגיעה בשתי ברכיו על רקע שחיקת סחוס. הוא מרותק לכיסא גלגלים וזקוק לעזרת הזולת בביצוע פעולות יומיומיות פשוטות, לרבות ניידות. על רקע הכאבים הקשים שמהם הוא סובל, ניתן לו היתר לשימוש בקנאביס רפואי, למרות גילו הצעיר.
באוקטובר 2016 סיים הילד את הטיפולים האחזקתיים, אך למרבה הצער במרס 2017 חלה הישנות של המחלה, הפעם במערכת העצבים, והילד נאלץ לקבל שוב טיפולים כימותרפיים חזקים, על כל תופעות הלוואי הכרוכות בכך - לרבות חום גבוה, שברי דחיסה בעמוד השדרה, שחיקת סחוסים בברכיים, כאבים עזים בגב וברגליים וחוסר יכולת להתנייד. הוא נזקק לטיפול תרופתי נגד כאבים (חוץ מהקנאביס הרפואי) והוא מועמד כיום להשתלת מח עצם.
בשל מצבו התפקודי הקשה הנובע ממחלתו ומהטיפולים הקשים והאינטנסיביים, ובהתאם לקביעת הרופאים המטפלים בו, סובל הילד ממוגבלות בניידות, ונעזר בקביעות בכיסא גלגלים.
חרף מצבו הניכר לעין, קבעה הוועדה הרפואית של משרד הבריאות כי הילד לא זקוק לכיסא גלגלים ולא משתמש בו, והעמידה את נכותו על שיעור של 60% בלבד, "בעודה מתבססת" כך דברי עוה"ד אלמוג "על סעיף לקוי שכלל אינו תואם את מצבו התפקודי, הרפואי והסיעודי".
כך קבעה הוועדה כי הילד סובל "מהפרעה בינונית בהליכה". בעוד שלטענת עוה"ד אלמוג – הילד כלל איננו מסוגל ללכת, והתניידותו גורמת לו לסבל רב.
בשל כך הגיש עוה"ד אלמוג ערר על החלטת הוועדה, לוועדה לעררים של משרד הבריאות – היחידה לגמלת ניידות במרכז הרפואי שיבא תל השומר. לערר צורף מכתב מד"ר שלומית ברזילי, מומחית להמטו-אונקולוגיה ילדים שבדקה את הילד, לפיו הוא סובל ממוגבלות משמעותית בתפקודו המוטורי, צמוד לכיסא גלגלים ומקבל עירוי אחת לחודש. כמו כן קבעה הרופאה, כי הילד סובל מכאבי רגליים עזים ומחולשה, אינו מסוגל ללכת, ולכן תלוי לחלוטין בכיסא גלגלים.
עוד צורף מכתב מד"ר גיל גלעד, רופא מטפל ממרכז שניידר, לפיו הילד "סובל כיום ממוגבלות מוטורית. לאור שיפור בכאבי הגב הוא כבר לא זקוק למחוך, אך עדיין נעזר בכיסא גלגלים, גורר רגל ימין ולא עולה במדרגות".
בנוסף, צורף פרוטוקול המוסד לביטוח לאומי - ענף נכות, לפיו הילד "סובל ממוגבלות מוטורית, נעזר בכיסא גלגלים וזקוק לעזרה בחלק מפעולות היומיום". וועדת המל"ל קבעה כי הילד זכאי לגמלת ילד נכה בשיעור של 100%, בתוספת קח"ן (קצבה חודשית נוספת) בשיעור של 17%.
עוד צורף פרוטוקול המוסד לביטוח לאומי ענף נכות לפיו הילד "סובל כעת מ-AVN (שחיקת סחוס) בשתי הברכיים ותמט חוליות גביות משני לטיפול (כלומר: החלקה של החוליות זו על זו ודחיסתן) ולכן מוגבל בהתנהלות היומיום". בהמשך צוין כי הוא "מתקשה להתהלך ללא עזרת מבוגר".
סיכום ביקור במרפאה אונקולוגית ילדים מיום 09/01/2017 קבע, כי נראה שחלק ניכר מהעייפות אחרי מאמץ של הילד קשור לפגיעה בעצבים ההיקפיים של הרגליים. עוד צורף אישור משרד הבריאות, לפיו הילד מוגבל בניידות, וזקוק לרכב כאמצעי תנועה בגלל רגליו הנכות.
"מעיון בתיעוד הרפואי ניתן לראות, כי נכותו של הילד נקבעה בשרירותיות על ידי ההועדה הרפואית של משרד הבריאות, והוא אינו סובל מהליקוי בו בחרה הוועדה, ליקוי שנבחר על ידה באופן תמוה ומנותק ממצבו הרפואי", דברי עו"ד אלמוג.
לטענתו, כפי שקבעה ד"ר ברזילי, סעיף הליקוי התואם את מצבו של הילד הוא סעיף אחר, הקובע "חוסר מלא של כושר תנועה בשתי הגפיים התחתונות, כתוצאה מליקויים במערכת העצבים המרכזית, בלווי אטכסיה או תנועות בלתי רצוניות". לפיכך, לדבריו, יש לקבוע את נכותו של הילד על 100%.
"שגתה הוועדה הרפואית, שעה שלא התייחסה למלוא החומר הרפואי שעמד בפניה", טוען עו"ד אלמוג בערר אותו הגיש. לדברי אביו של הילד שנכח בועדה הרפואית, בוועדה נכחו אורתופד ונוירולוג, אך הילד נבדק על ידי האורתופד בלבד, "שכן כל אותה העת הנוירולוג היה שקוע בסלולרי שלו" – דברי האב.
עוד נטען, כי הבדיקה היתה קצרה ביותר, במהלכה נתבקש הילד לקום מכיסא הגלגלים. בשל מצבו הקשה הוא אינו יכול לקום בכוחות עצמו, ולכן אביו שנכח סייע לו לקום ולהתיישב על מיטת הטיפולים, ובחזרה לכיסא הגלגלים לאחר הבדיקה.
"כיסא הגלגלים היה צמוד למיטת הטיפולים, והילד לא הדגים בשום שלב בבדיקה הליכה עצמאית", טוען עו"ד אלמוג. למרות זאת, "ובאופן מקומם ומנותק מהמציאות", כדבריו, ציינה הוועדה הרפואית בפרוטוקול הבדיקה כי "הילד מסוגל לקום מכיסא הגלגלים באופן עצמאי ולעבור למיטה".
לאור כל זאת, מבקש עוה"ד אלמוג בערר אותו הגיש, כי הוועדה הרפואית תזמן את הילד לבדיקה חוזרת, לצורך דיון מחדש בזכאותו לגמלת מוגבלות בניידות. דובר משרד הבריאות מסר בתגובה לפניות התקשורת: "תיקבע ועדת ערר בהקדם האפשרי".
עו"ד רפאל אלמוגhttps://www.rlaw.co.ilהנו שותף מייסד במשרד עורכי הדין אלמוג–שפירא, המתמחה בביטוח, נזיקין ורשלנות רפואית.
-1.gif)
.jpg?id=30225190)
.jpg)
-1-2.png?id=32764436)