לפני כשנה יזם והקים משרד הבריאות את הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות, על מנת לתת מענה לאתגרים עתידיים הן בשגרה והן בחירום. היום הגיש פרופ’ רוני גמזו את מסקנות וועדת המשנה לקביעת מנגנונים להגדלה משמעותית והסדרה לאומית של שדות קליניים.
וועדת המשנה בראשותו של פרופ’ גמזו, קובעת לראשונה כיצד לייצר מנגנון לאומי לתכנון השדות הקליניים שיביא להגדלה מתוכננת ויציבה של מספר סטודנטיות וסטודנטים לרפואה וסטודנטים עוזרי רופא, בהתאם ליעדי מערכת הבריאות, הנגזרים מהצורך הלאומי. מסקנות וועדת המשנה מתמקדות באמות מידה להוראה קלינית, הסדרים כלכליים בגין הוראה קלינית וניהול הקצאת שדות קלינים ברמה הלאומית.
במסגרת הוועדה לטיפול במצוקת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות יגישו את מסקנותיהן בחודשים הקרובים שתי ועדות משנה נוספות: ועדת משנה בנושא פתיחה והרחבה של התמחות בקהילה, בראשות פרופ’ חנוך קשתן, ד”ר אורלי ויינשטיין וד”ר דניאל לנדסברגר; וועדת משנה בנושא הגדרת מנגנוני העבודה של הגוף לתכנון כח אדם רפואי בישראל, בראשות ד”ר ספי מנדלוביץ.
שר הבריאות אוריאל בוסו: “מערכת הבריאות נמצאת במצוקת כוח אדם רפואי וטיפולי ועלינו לפעול במהירות וביעילות על מנת להתמודד עם הפערים והמחסור באנשי מקצוע. במסגרת התוכנית האסטרטגית לעשור הקרוב, אנו משקיעים מאמץ רב ומשאבים להביא להעלאת מספרם של האנשים האיכותיים העובדים במערכת הבריאות ולהכשירם באופן הטוב ביותר. לשם כך, אנו מגדילים באופן הדרגתי את כמות הסטודנטים לרפואה עד לכ-2,000 בכל שנה ופועלים במקביל להרחבה משמעותית של מספר השדות הקליניים – שהם משאב אקוטי ללומדים את המקצוע, וכן לניצול יעיל ונכון יותר של השדות הקיימים. כל זאת, לצד צעדים נוספים שאנו מקדמים, בהם – התוכנית לעידוד עליית רופאית מחו”ל, סידור סוגיית הלימודים בחו”ל להבטחת איכות ההכשרה של הרופאים בישראל ועוד. מטרת ועדת גמזו לסייע למשרד הבריאות במציאת פתרונות ומענים ליישום נכון של הנושא שהוא בליבת העשייה של המשרד בשנים הקרובות. אני מבקש להודות לחברי הוועדה ולעומד בראשה, פרופ’ רוני גמזו, שנרתם והביא מהמקצועיות, הידע והניסיון העשיר שלו בעולם הבריאות והגיש מסקנות ענייניות כדי שנוכל להבטיח שהציבור ימשיך לקבל טיפול ראוי ואיכותי, לדאוג לצמצום פערים ולשיפור שירותי הבריאות בישראל”.
מנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב: ״אתגרי מערכת הבריאות במלחמה חידדו את הסיבה לשמה יזמנו את הוועדה לפני כשנה – אנחנו חייבים ומחויבים לבצע צעדים אמיצים כדי להבטיח שהציבור ימשיך לקבל את הטיפול המיטבי. בשגרה ובחירום כאחד. לראשונה, נעשית חשיבה אסטרטגית שתתאים את מערכת הבריאות לאתגרים הצפויים לה בעשור הקרוב .
הוועדה ו-ועדות המשנה התכנסו על מנת לתת המלצות כיצד להתמודד עם הפערים והמחסור בכוח האדם במערכת הבריאות. פער זה בא לידי ביטוי בשחיקה במספר הרופאים ל-1,000 נפש, שללא התערבות, צפוי להמשיך ולרדת בשנים הקרובות. שחיקה זו כרוכה באופן עמוק בפערי השירות הרפואי בין אזורים ופערי הנגישות בין מקצועות שונים.
הגשת המלצות הוועדה בראשות פרופ׳ רוני גמזו היא צעד חשוב נוסף לטובת הטיפול במחסור בכוח אדם רפואי במערכת הבריאות. הוועדה עסקה בליבת התכנון האסטרטגי של כוח אדם במערכת הבריאות אותו מוביל משרד הבריאות, ובחנה כיצד ניתן להגדיל את מספר הסטודנטים והסטודנטיות באמצעות ייעול הכשרתם בשדות הקליניים בבתי החולים.
“המלצות הוועדה מצטרפות לצעדים רבים נוספים שמוביל משרד הבריאות לטיפול במחסור בכוח אדם, בניהם, עידוד קליטת רופאים עולים בשיתוף משרד העלייה והקליטה וארגון ״נפש בנפש״, בחינת העברת כובד המשקל של ההתמחות מבתי החולים לקהילה ועוד. צעדים אלו ואחרים הובילו בשנים האחרונות לגידול במספר הסטודנטים החדשים לרפואה כאשר המטרה שלנו היא שעד סוף העשור ילמדו בישראל בכל שנה 2,000 סטודנטים.
“אני רוצה להודות לפרופ׳ רוני גמזו על עבודה יסודית ומאומצת לטובת מיפוי צרכי המערכות וגישור על הפערים בין האוניברסיטאות, בתי החולים ועוד. בנוסף, אני רוצה להודות גם לכלל חברי הוועדה ולצוות המקצועי במשרד הבריאות שמלווה את הנושא כבר מספר שנים על מנת למצוא פתרונות להגדלת כוח האדם הרפואי במערכת הבריאות בהתאם לצרכים הלאומיים של מדינת ישראל”.
מנהל המרכז הרפואי איכילוב, פרופ’ רוני גמזו: “הגדלת מספר הסטודנטים והסטודנטיות לרפואה היא משימה חשובה מאין כמותה. למעלה מעשור אנחנו מחפשים פתרונות שונים על מנת להגדיל את מספר הסטודנטים . בעבר חשבנו שהבעיה היא המחסור במיטות בישראל, אך היום ברור לנו שהמחסור נובע ממגוון גורמים. באמצעות התעמקות במערך נתונים מקיף שבנה משרד הבריאות, ראינו שההכשרה של סטודנטים וסטודנטיות באמצעות השדות הקליניים בבתי החולים לא מספיק יעילה בהשוואה למדינות אחרות. לצד צעדים נוספים בהם נקט משרד הבריאות לאורך השנים, הבנו שאנחנו צריכים לקבוע מנגנונים לטובת הגדלת השדות הקליניים ואסדרה שלהם.
לאחר שהבנו את הפערים והאתגרים הבנו כי יש בפנינו משימה קשה אולם לא בלתי אפשרית. משימה שניתן להשיג – 2000 סטודנטים שלומדים רפואה בישראל בכל שנה.
אני מודה לשר הבריאות, ולמנכ”ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, על האמון והשותפות בעבודת הוועדה. בנוסף, אני רוצה להודות לחברי הוועדה על העבודה המאומצת, לרבות גורמי המקצוע במינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי במשרד הבריאות, על שילוב הידיים החשוב לצורך עבודת הוועדה וגיבוש המלצותיה”.
