הנה כותרת שפורסמה במדור רפואה ביתד נאמן (יום שלישי כ’ בשבט תשפ”ד) – רק 6% השיגו הפוגה באמצעות ירידה במשקל!
“האם ניתן לבלום את הסוכרת ולשלוט במחלה באמצעות ירידה במשקל בלבד? מחקר מקיף שנערך באוניברסיטה הסינית של הונג קונג, חושף את האחוז הנמוך של חולים שמצליחים בכך רק 6% מהחולים. לאחר האבחון, חולי סוכרת רבים מפתחים תקווה כי יוכלו לשלוט ברמות הסוכר בדם ללא תרופות באמצעות תזונה מתאימה וירידה במשקל. החוקרים ביקשו לדעת כמה חולים יכולים להשיג הפוגה מהמחלה באמצעות ירידה במשקל לא נטילת תרופות. המחקר הקיף מעל 37,000 אנשים בהונג קונג, זמן קצר לאחר שאובחנו עם סוכרת סוג 2. החוקרים מציינים כי רק 6% מהמשתתפים במחקר השיגו הפוגה בסוכרת באמצעות ירידה במשקל בלבד בתוך 8 שנים לאחר האבחנה.
במחצית מהחולים שדיווחו על הפוגה ראשונית בסוכרת, המחלה חזרה בתוך 3 שנים”.
בסיום המאמר מופיע המשפט הבא: “איפיון החולים שהצליחו להשיג שליטה במחלה באמצעות ירידה במשקל, מעלה כי הסיכויים גדולים יותר בקרב אלה שהוריד יותר במשקל במהלך השנה הראשונה לאיבחון הסוכרת”. עד כאן המחקר שפורסם.
נשמע מחקר מפוצץ!
37,000 אנשים נבדקו במשך 8 שנים, ורק 6% השיגו הפוגה.
המסקנה המתבקשת לכאורה מהמחקר היא: הדרך לאזן סוכרת היא באמצעות תרופות! אל תנסו לחשוב שאפשר אחרת. עובדה, רק 6% מצליחים בדרך של תזונה מתאימה וירידה במשקל. וגם מי שרוצה להיות מה-6% הללו, הסיכוי לכך הוא אם הוא התחיל את השינוי בשנה הראשונה לאבחון הסוכרת.
אם אני סוכרתי כבר 5 שנים ויוצא לי לקרוא את המחקר הזה, אני ממשיך באורח חיים קלוקל והמצפון שלי יכול ללכת לישון.
למרות ש:
סוכרת היא גורם המוות מספר 6 בעולם.
סוכרת היא הגורם העיקרי לעיוורון.
סוכרת היא הגורם העיקרי לכשל בכליות ולדיאליזה.
סוכרת היא הגורם העיקרי לקטיעת איברים בישראל.
סוכרת מחמירה את הסיכון פי 2-4 להתקפי לב ואירועים מוחיים.
למרות הכול, מה אפשר לעשות? זה לא בשליטתנו!
37,000 אנשים כבר ניסו לעשות שינוי בהונג קונג, ורק 6% מתוכם הצליחו, וגם בתוך ה-6% ההצלחה הייתה בעיקר אצל מי שהתחיל בשנה הראשונה לאבחון.
אז למה להתאמץ ולעשות שינוי? הרי הסיכויים להצלחה שואפים ל-0!!
ולמה אני מתפוצץ כשאני קורא את המאמר: אני מלווה בכל חודש עשרות חולי סוכרת חדשים. אצל למעלה מ-90% מהם יש שיפורים דרמטיים בתוך חודש!! חלקם הגדול מגיע לריפוי מוחלט!! ואני מתייחס גם לחולי סוכרת במצב מורכב.
אשר א. בן 42 (טלפון 0587653419 – מקבל רק הודעות), הגיע אליי עם סוכרת חמורה מאוד, הוא הזריק מדי יום 62 יחידות אינסולין ועדיין ממוצע הסוכר שלו היא מעל 200. בתוך 3 שבועות (!) אשר הפסיק לחלוטין את ההזרקות
וממוצע הסוכר שלו בבוקר ירד ל-110.
יפה כ’ בת 67 (טלפון של הבן שלה: 0548421882), הגיעה אליי אחרי 25 שנה של סוכרת לא מאוזנת. היא נטלה 3 כדורים ועדיין הייתה קמה בבוקר עם ערכים של – 490 (!). בתוך שבועיים רמות הסוכר שלה בבוקר ירדו ל-134
במקביל לכאבי שרירים ויציאות תכופות שפסקו.
ואילו לא מקרים יוצאי דופן! המקרים בהם אין שיפור – הם הנדירים!
אז היכן טמון העוקץ? אז מה באמת נכון? האם רק 6% מצליחים? וגם הם בעיקר מי שהתחילו בשנה הראשונה לאבחון? או שהרוב המוחלט משפרים דרמטית את מצבם ואחוז גבוה מאוד מגיע לריפוי??!!
אני חייב לציין שלא ראיתי את המחקר עצמו (המקור למחקר לא צוין בכתבה), אבל המאמר עצמו הדליק לי כמה נורות אדומות: הכותרת של המאמר דיברה על השגת הפוגה מסוכרת, באמצעות ירידה במשקל. לא צוין באיזה דרך החולים ירדו במשקל.
בגוף המאמר נאמר: “חולי סוכרת רבים מפתחים תקוה כי יוכלו לשלוט ברמות הסוכר בדם ללא תרופות באמצעות תזונה מתאימה וירידה במשקל”. כאן הכותב ציין שהמחקר בדק גם תזונה מתאימה לאיזון סוכרת.
האם המחקר בדק רק את ההשפעה של ‘ירידה במשקל’ על סוכרת? או שנבדק גם הקשר בין ‘תזונה מתאימה’ לריפוי סוכרת?? ולמה התכוון הכותב – ‘תזונה מתאימה’ לריפוי סוכרת? מהי בדיוק תזונה מתאימה??!!
אם הכוונה לתזונה הקלאסית המקובלת אצל חולי סוכרת – דיאטה דלת פחמימות, או במילים אחרות ‘דיאטה קטוגנית’ הכול הופך למובן.
בדיאטה דלת פחמימות התזונה מבוססת בעיקר על חלבונים ושומנים עם מעט מאוד פחמימות. ההיגיון מאחורי הדיאטה: הפחמימות הם אלה שמעלות את רמת הסוכר בדם, אם לא אוכלים פחמימות הסוכר לא עולה.
ואכן העדר פחמימות בתזונה גורם לשיפור מידי במדדי הסוכרת, אך מדובר בשיפור זמני בלבד.
בטווח הארוך תפריט עשיר בשומן ובמיוחד בשומנים רווים, מחמיר מאוד את מצב החולים.
הסיבה לכך: הגורם העיקרי לסוכרת מבוגרים הוא: תנגודת אינסולין.
התנגודת נובעת בעיקר באטימת קולטני הסוכר והפחתת הרגישות שלהם לאינסולין, האוטם העיקרי הוא שומן המצטבר שם.
אז למה התכוון הכותב הנכבד או שמא עורכי המחקר הנכבדים ל-תזונה מתאימה לאיזון סוכרת?
ועוד משהו קטן שאולי לא שמתם לב אליו ואני מצטט: “במחצית מהחולים שדיווחו על הפוגה ראשונית בסוכרת, המחלה חזרה בתוך 3 שנים”.
וואו, גם אצל מי שהיה שיפור, לחצי מהם זה חזר בתוך 3 שנים, ממש מתסכל, אהה?!
אז קודם כל: למה לא כתבו לנו את המספר של החולים שכן חוו שיפור ל-3 שנים, נתון שדווקא מעניין אותי.
אבל בעיקר לא צוין, מה קרה אחרי 3 שנים:
האם היה להם קשה להתמיד בתפריט שלהם ולכן הם נשברו ורק אז מדדי הסוכר עלו, או שלמרות שהקפידו על התפריט עדיין הסוכר עלה אחרי 3 שנים.
אז מה המסקנה שלי:
- קרוב ל-100% מחולי הסוכרת יכולים לשפר דרמטית את מצבם בפרק זמן קצר וחלקם הגדול לא יזדקקו לתרופות יותר.
- מסתבר שמי שיעשה שינוי לזמן קצר ולאחר מכן יחזור להרגליו הישנים, הסוכרת תחזור אליו במוקדם או במאוחר.
- כדאי לעשות את השינוי בצורה חכמה: בהתאמה אישית, בהדרגתיות עם הכוונה נכונה שתיתן לדברים להתקיים לטווח הארוך.
- מי שעושה את השינוי בצורה נכונה ככל הנראה ישפר את איכות חייו ובריאותו לאורך זמן.
אז אם אתם או מישהו ממשפחתכם סובל מסוכרת, אל תסירו את האחריות מהבריאות שלכם, אם אתם לא רוצים להיות חלילה בסיכון של כריתת איברים או עיוורון או אפילו התקף לב, יש לכם הרבה מה לעשות בעניין.
ובחרת בחיים!
מחויב לבריאות שלכם
ישראל בקרמן
