לאורך מספר שנים התלוננה אישה בשנות ה-30 לחייה על סחרחורות, טשטוש, רעד בידיים ועוד ∙ גם לאחר שסבלה מפרכוסים, לא הופנתה לייעוץ נוירולוגי ∙ עוה”ד איאד מטאנס הגיש תביעת פיצויים בגין נזקי גוף: “אבחון מוקדם היה מאפשר הוצאת הגוש בפחות סיכון לנזק ובכך לחסוך ממרשתי נכות נוירולוגית בשיעור של 100%”
כשס’, אישה כבת 30 מישוב באזור הצפון, הגיעה לבית חולים על-מנת ללדת את ילדה הרביעי, היא האמינה כי היא אדם בריא. אמנם במהלך ההיריון סבלה ס’ מנימול בגפיים השמאליות, כאבים בגב התחתון והתכווצויות בטן שמאל, אולם רופאי המשפחה שבדקו אותה לא ייחסו לכך חשיבות – ולכן גם היא המשיכה בשגרת חייה. לאחר הלידה, בעודה בבית החולים, היא התקשה להתהלך ביציבות ואף החלה לפרכס. ס’ עצמה ציינה כי הסיבה לכך הייתה רעד שרירים ברגליים, אולם גם לאחר אירוע זה היא שוחררה לביתה ללא המלצה ספציפית לבירור נסיבות הרעד והפרכוס.
כעבור כחודש ביקרה אצל רופא משפחה. בתיעוד הביקור נרשם כי ס’ התלוננה על כאבים מתמשכים ברגל שמאל, אולם לא הוזכר כלל הפרכוס בחדר הלידה. למעשה, גם לאחר שרופא המשפחה קיבל את מכתב סיכום אשפוז הלידה ואישר כי קרא אותו, הוא לא מצא לנכון להתייחס לפרכוס ולהפנות את האישה לבדיקות רלוונטיות.
זאת ועוד: כ-3 חודשים לאחר הלידה, רופא משפחה אחר הפנה את ס’ לפסיכיאטר עקב חשד לדיכאון לאחר לידה, במקום להתעמק בתלונות על מחושים פנימיים. בהמשך ובחלוף חודשים, עברה האישה CT עמוד שדרה, אולם כששבה לקופת החולים עקב הכאבים החוזרים לא הייתה התייחסות לממצאי אותה בדיקה.
רק לאחר שנה של סבל והתקפי פרכוס נוספים, עברה ס’ בדיקת MRI מוח. בשלב זה נכנסו לתמונה נוירוכירורגים ונוירואנקולוגים, הוחלט לבצע ניתוח – ובניתוח הוסר גידול מסוג אפנדימומה דרגה 3 (סוג נדיר של גידול במוח).
“ייעוץ נוירולוגי היה יכול לגלות הפרעה במערכת העצבים בשלב מוקדם בהרבה”
כשס’ החליטה לבחון את האפשרות של תביעת נזיקין בגין הטיפול הלא מקצועי שקיבלה, היא לא שיערה את מידת חומרת הרשלנות. עורך הדין איאד מטאנס, שאליו פנתה ס’, גייס מומחה מנוסה בתחום רפואת המשפחה – פרופ’ יאיר יודפת. פרופ’ יודפת בחן את התיק הרפואי של ס’ עוד לפני ההיריון ה-4 והלידה, ומצא דפוס חוזר לאורך שנים רבות: היעדר כל התייחסות לבירור מאפייני תלונות כגון סחרחורות, הקאות, קוצר נשימה, הפרעה בשמיעה ועוד, כולל התעלמות מאירוע נפילת כוס מידיה של ס’ עקב רעד.
“תלונות אלה שנמשכו לפחות עד הופעת הפרכוסים לאחר הלידה”, כתב פרופ’ יודפת בחוות הדעת שצורפה לכתב התביעה, “היו חייבות להעלות במחשבתם של רופאי המשפחה שהחולה סובלת מהפרעה שקשורה במערכת העצבים”.
המומחה אף הדגיש כי “קיימת סבירות שייעוץ נוירולוגי היה יכול לגלות הפרעה במערכת העצבים בשלב מוקדם בהרבה”. לפי פרופ’ יודפת, ההתעלמות של רופא המשפחה ממכתב השחרור לאחר הלידה לכשעצמה גרמה לאיחור נוסף, של 19 חודשים, באבחון הגידול במוח!
נכות תפקודית משמעותית וסבל רב
המוסד לביטוח לאומי קבע לאישה הצעירה, הסובלת משיתוק בפלג הגוף השמאלי ופרכוסים, נכות רפואית בשיעור 72% ודרגת אי כושר זמנית של 100%. עוה”ד מטאנס צירף לכתב התביעה גם חוות דעת של מומחה לרופאת שיקום, שבחן את מצבה הנוכחי של ס’. על-פי מומחה זה, ס’ לא תוכל לעבוד אף פעם למחייתה ותזדקק כל חייה לטיפולים שונים, השגחה צמודה, אביזרי עזר רבים, התאמות בדיור וסיוע מסביב לשעון.
עוה”ד מטאנס הדגיש גם את הסבל הרב של ס’, שהפכה לשבר כלי, בעוד שאלמלא הרשלנות החמורה והאבחון המאוחר הייתה יכולה לקיים ולהנות מחיים נורמאליים מלאים.
התיק יתברר בבית המשפט המחוזי בחיפה.
