על פי מחקר שהוצג בפני בית הדין לעבודה, שכיחות מחלת הפרקינסון בעוטף עזה גבוהה ב-50% מהממוצע בנגב, בגלל חשיפה מוגברת של החקלאים לחומרי הדברה
מושבניק (76) מאזור אשקלון שלקה בפרקינסון, הגיש בקשה למוסד לביטוח לאומי (המל”ל) על מנת שזה יכיר בקשר הסיבתי שבין מחלת הפרקינסון והדמנציה שבהן לקה, לבין עבודתו כחקלאי במשך עשרות שנים. בקשתו של החקלאי, אותה הגיש באמצעות משרד עו”ד דוד פייל נדחתה על ידי המל”ל.
משהתדרדר מצבו של החקלאי, והוא אושפז בבית חולים גריאטרי, קבעה מחלקת הסיעוד של המל”ל כי הוא אכן סובל ממצב סיעודי, ותלוי באופן מוחלט בעזרת הזולת. עם זאת, מח’ נפגעי עבודה של המל”ל דחתה את תביעתו של החקלאי להכיר בו כנפגע עבודה על רקע מחלת מקצוע, וזאת בטענה שמחלותיו התפתחו על רקע מצב תחלואי טבעי שאינו קשור לחומרי הריסוס וההדברה החריפים, אליהם נחשף, ושמבחינה רפואית הוא כשל מלהוכיח כל קשר סיבתי בין מחלתו לבין תנאי עבודתו.
בשל דחיית המל”ל את התביעה הגישו עוה”ד דוד פייל ואושרה קידר (תביעה לבית הדין לעבודה, המשמש כערכאת ערעור על החלטות המל”ל. בשל מצבו של התובע, שאינו מדבר ואינו מגיב, אשתו הייתה זו שנחקרה בשמו במהלך ההליכים המשפטיים.
על פי התביעה, במהלך שנות עבודתו הרבות של התובע, בין היתר כמגדל ורדים בחממות, וכגנן עצמאי בגינות נוי של לקוחות רבים, הוא נחשף לחומרי הדברה וריסוס רעילים ומסוכנים, שבחלוף השנים חלקם אף נאסר לשימוש. עוד נטען, כי בשל היעדר מודעות באותן השנים לסכנה שבחומרים אלה, ומתוך הרגל של שנות עבודה רבות, התובע לא השתמש באמצעי מיגון.
עוה”ד פייל הוסיף וטען, כי המל”ל, בהחלטתו לדחות את התביעה, הסתמך, בין היתר, על המלצתו של רופא מומחה לרפואה תעסוקתית, שטען, כי לא הוכח קשר סיבתי ודאי בין חומרים כימיים מסוימים לבין מחלת הפרקינסון.
אלא שעוה”ד פייל סתר את חוות דעתו של מומחה זה, וציין, כי גם במאמר שעליו הסתמך בחוות דעתו, ואשר פורסם במאי האחרון, נכתב בהתייחס לחומרי הדברה, כי “חומרים אלו ידועים היטב כגורמי סיכון פוטנציאליים להתפתחות מחלת פרקינסון”. לדברי עוה”ד פייל, המומחה התעלם מקביעה זו, והסתמך בהמלצתו על משפט אחד קטן ושולי במאמר.
לכתב התביעה צורפה גם חוות דעת רפואית של ד”ר יקיר קאופמן, מומחה בנוירולוגיה התנהגותית, אשר קבע מפורשות, כי קיים קשר סיבתי ישיר בין מחלת הפרקינסון של התובע לבין החומרים המסוכנים שאליהם נחשף באופן מאסיבי במהלך שנות עבודתו הרבות.
לחיזוק טענתם בדבר הקשר שבין חומרי ההדברה למחלות התובע, הציגו עוה”ד פייל מחקר שנערך בבית החולים ‘סורוקה’, שממנו עולה כי שכיחות מחלת הפרקינסון ביישובים החקלאיים בעוטף עזה גבוהה ב-50 אחוז מהממוצע בנגב. לדברי עורכי המחקר, הגורמים הסביבתיים המשפיעים על השכיחות הגבוהה של המחלה בעוטף עזה הם חומרי ההדברה, שבהם משתמשים בשדות, ולא הלחץ הנפשי כתוצאה מהמתח הביטחוני.
בנוסף, לצורך הוכחת העיסוק לאורך שנות עבודה רבות, צורפו לכתב התביעה חשבוניות רבות, המעידות על רכישת חומרי הדברה וריסוס על ידי התובע באופן סדיר במשך עשרות שנים, וכן, הובאו בתביעה, ציטוטים מפסקי דין שהכירו בקשר שבין פרקינסון לחשיפה לחומרי הדברה וריסוס.
לנוכח האסמכתאות הרבות שהוצגו בפני בית הדין לעבודה, חזר בו המל”ל מדחייתו והכיר בתובע כנפגע עבודה, וזאת עוד בטרם מינה בית הדין לעבודה מומחה רפואי מטעמו, כמקובל במקרים מעין שכאלה.
עקב נסיגת המל”ל מעמדתו, נתנה כבוד השופטת יעל אנגלברג-שהם מבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע תוקף של פסק דין להכרה מטעם המל”ל במחלה כתאונת עבודה. מייד לאחר הכרת המל”ל, הגישו עוה”ד פייל וקידר תביעה למל”ל לקביעת אחוזי נכותו של החקלאי.
משרד עו”ד דוד פייל ושות’ http://www.df-law.co.il מתמחה ברשלנות רפואית, נזקי גוף ובתביעות מול חברות ביטוח ומוסדות רפואיים.
